דומיין דה ל'הוריזון ממוקם בכפר קאלס בחלקו הצפוני של עמק הרוסיון. האזור ידוע בשל בידודו וצחיחותו הייחודית, עד שמגפת הפילוקסרה אשר כמעט והשמידה את עולם היין באירופה בסוף המאה ה-19 מעולם לא הגיעה לאזור כתוצאה מכך ניתן למצוא בקאלס גפנים בוגרות נטועות על כנות מקוריות. קאלס (Calce) הוא כפר בצרפת לא הרחק מגבול ספרד. המכיל בתוכו ניגודים בכל מישור. בין ספרד לצרפת, בין שייכות לקטלוניה להיותו של המקום חלק מלנגדוק רוסיון, בין הים התיכון לבין הפירנאים, בין ימים חמים מלאי שמש, לבין לילות קרירים. אבל אם לא די בכך הרי שקאלס יושבת על נקודה ספציפית בה, במהלך תקופת הקרח, קרקעות הצפחה של הפירנאים התנגשו באבן הגיר של רכס הקורבייר האדירים. זוהי הפנטזיה של כל גיאולוג אבל יותר מכך זהו חלומו של כל יינן. בזירת הקרב והתפאורה הזו למרגלות הפירנאים, גפנים בנות 100 שנה נותנות יבולים זעירים. אך מתחת לאדמה בעומק של כמה סנטימטרים בלבד ממשיך הכל לסעור ולגעוש; צפחה שחורה וחומה, חצץ וסלעים אדומים עתירי ברזל, והכל מתמזג למשטח השופע חלוקי נחל משל היינו בשאטונף דו פאפ. ואם תוסיפו לזה את השפעת רוח הטראמונטן האדירה שנובעת מהמפגש האלים הזה שבין הפירנאים הפוגשים את רוחות הים התיכון, הבנתם שהיין הזה חייב, כתבנית נוף מולדתו, להיות ייחודי באופן שאין כמותו בשום מקום אחר בעולם.
לזירה הטבעית המופלאה הזו נכנס גם אלמנט אנושי סוער ומלא ניגודים. תומאס טייברט, גרמני במקור אשר עבד בגרמניה אצל פרנץ קלר, בשאטו קאנון לה גפלייר שבבורדו ואפילו בצפון איטליה, עד שהחליט בתחילת שנות ה-2000 שחבל הרוסיון מרתק אותו. כנציג של יצרן החביות האוסטרי האגדי שטוקינגר הוא קשר קשרים עם כורמים צרפתיים רבים שאפשרו לו להתפתח. אך המפגש המשמעותי ביותר היה עם ז'ראר גובי, מהפכן מקומי ואחד הויניירון (כורם שגם מייצר את היין) המוערכים ביותר בצרפת, אשר למעשה שינה את תפיסתו וגרם לו להשתקע באזור ולבסוף להקים יקב משלו.
וכך, בשנת 2006 יצא טייברט לדרך חדשה רכש כרמים בוגרים הנטועים ברובם כנטיעות פרא, ללא עיצוב או הדליה, המפוזרות על פני שטח הכרם. תומאס לא הסתפק בחקלאות אורגנית והוא החל לחקלאות ביו-דינאמית ומיישם את האידיאולוגיה שלו גם ביקב. הוא דוגל במינימום התערבות במהלך עשיית היין; תסיסות ספונטניות, שימוש מינימלי בגופרית, מיצוי עדין ביותר והבגרה בחביות עץ גדולות בלבד. יינות היקב הינם מופת של פרי מורכב ועוצמתי, אך אלו אינם יינות אגרסיביים, כי אם מתונים, בעלי רעננות וחמיצות מצוינים, המפתיעים פעם אחר פעם בטעימה אל מול הסטריאוטיפ של יינות עמוסים בשלים וכבדים שיש לאזור הרוסיון.