חובבי רוזה מדרום צרפת עומדים לעיתים מזומנות מול בקבוקים מעוצבים לתפארת, שצבע הסלמון הבהיר והנחשק של היין שבהם הוא רק תירוץ לחתימת ידיהם של זוגות הכוכבים שהם בעלי היקב. כשאנחנו בצ׳ירז בוחרים בקבוק כזה, נעדיף תמיד שהכוכבים יהיו וכורמים וייננים מבורגון על פני סתם פרצופים יפים מהוליווד. זה, על קצה המזלג, הסיפור של יקב טריאן, וזו הסיבה שהוא משמח אותנו כל כך. אתם הרי כבר מכירים אותנו קצת, ויודעים שאנחנו לא מסתכלים (רק) בקנקן, נכון?

בשנות השמונים החליטו שני סופרסטארים מבורגון, אובר דה וילן מדומיין דה לה רומנה-קונטי האגדי וז׳אק סייס מדומיין דוז׳אק, ואיתם חברם הפריזאי מישל מאקו, לחפש טרואר לכרמים טובים בפרובנס. כוונתם הייתה לבסס את התזה שעם כורמות מוקפדת שנשענת על טרואר משובח ניתן להפיק יינות מעולים גם באזור דרומי זה, בו באותה העת נעשו כמעט רק יינות רוזה קלים וזולים, שנועדו לשתייה יומיומית ומיידית. עם הניסיון של שניהם בעולם היין ועם טביעת עין שיש לייננים שמפיקים יינות נדירים ויקרים כמו DRC ודוז׳אק, אין מה להתפלא שהם לא הסכימו להתפשר. נהפוך הוא, החיפושים שנמשכו זמן רב, הסתיימו רק ב-1989, כשהשניים הגיעו לאחוזה נידחת שנקראה אז ״בית הנזירות״, שכללה 460 דונם על גבעות פונות דרומה, באזור שממערב לקאן וממזרח לאקס-אן-פרובנס, כ- 30 ק״מ מהים התיכון באזור היין ואר. הקרקע, שהזכירה להם חלקות טובות בבורגון או את החלקים העליונים של הגבעות של סנט אמיליון בבורדו, הייתה בדיוק ההבטחה האיכותית שחיפשו. חבויה בין שתי רצועות ההרים של סנט בום ומון אורליאן, נהנית ממיקרו אקלים קריר ששומר על פרי רענן למרות שעות מרובות של קרינת שמש מלאה, והבשלה מלאה מובטחת. כשמדובר בייננים שמתמודדים כל עונה עם סכנת הכפור שמאיים על הבציר בבורגון, אי אפשר להתעלם מהמשיכה של השמש, החום והמיקום המבודד.

האסוציאציה החופשית של יינות פרובנס תהיה בדרך כלל חופשה כיפית, קלת ראש ודעת, עם מעט ציוויים דתיים ונזירות. לכן, שמו של הדומיין הוחלף מיד אחרי הרכישה לשם טריאן, על שם החגיגה הבכחנלית הרומית טריאניה, שהתרחשה בתקופת האימפריה פעם בשלוש שנים. לתחילית ׳טרי׳ של השם שנבחר יש כפל משמעות המצביע גם על שלושת החברים שלבעלותם עבר הדומיין.

מחבורה שכזו לא היינו מצפים שיסתפקו בקוסמטיקה השיווקית הזו, ואכן, הם פנו מיד לעבודה האמיתית - זו שמתבצעת בכרם. על אדמת החרסית והגיר, בגובה שבין 420 ל-450 מטר, היו נטועים גפנים ותיקות מזן סנסו. ראשית, הם ביצעו בהן זמירה רדיקלית שמטרתה הפחתת יבול ב-50% והעלאת המורכבות הארומטית של היבול שנותר. על מנת לא לוותר על המורכבות שבאה עם גיל הגפן הם ביצעו במרבית הגפנים הרכבות של ויונייה (אז עדיין זן בסכנת הכחדה) שרדונה, קברנה סוביניון מרלו וסירה. מתוך גישת החקלאות המשמרת ועל מנת להבטיח בריאות של הכרם ומניעת סחף אדמה, נזרעו צמחי תכסית בין כל שתי שורות. לכיסוי הצמחי והתחרות על המים יש תפקיד נוסף - הוא מרסן את הגפנים ומקטין עוד יותר את היבול. החל מ-2011 הכרם אורגני והויונייה אף מגודל בפרקטיקה ביו-דינמית.

עם התייצבותה של העשייה נבחר ב-1997 היינן המקומי המוערך רמי לוז׳ייה כיינן הדומיין. בהשגחתו נבנה יקב בר קיימא שמצויד בכל האמצעים החדשניים והמסורתיים הנדרשים ליקב עילי. המאמצים לא היו לשווא ובתוך עשור, בטיימינג מושלם, היינות של טריין עלו על גל הפופולריות שיצרה מהפיכת הרוזה והם זוכים מאז לביקוש עולמי ער ולביקורות משבחות.