ז׳רום אמנם נחשב הקטר החשוב ביותר של אזור המוסקדה, אבל דווקא אלו יינותיו האחרים אשר משנים לחלוטין סדרי בראשית, שנחשבים לחדי קרן בכל רמה. קחו למשל את יין הפינו נואר ׳סטאטרה׳ שחובבי בורגון הגבוהים ביותר אוספים באדיקות, את ׳אורנאטה׳ העשוי על טהרת זן המרלו או את יין המסרסיון שאינו אלא פינו גרי כתום. יחסית לאלו יין ׳חמשת החושים׳ שבידיכם עוד יכול להיחשב לכאורה מיינסטרים, כי הוא בכל זאת מורכב מ-70% מהזן האדום החשוב וההיסטורי של הלואר – קברנה פרנק. ועדיין העובדה ש-30% הנוצרים הם מרלו, משל היה זה יין בגדה הימנית של בורדו הוא דבר חריג בלואר בכלל, על אחת כמה באזור מוסקדה, עם אקלימו הידוע דווקא כקר וגשום המתאים ליינות לבנים. המעניין הוא שאילו אינן נטיעות עכשוויות, אלא זה יותר מעשרים שנה דומיין דה בלוו מחזיק בכרמים של קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק, כאילו הוא כבר ניחש את ההתחממות הגלובלית והבין שזנים אדומים עשויים לשחק לידיו. הזנים ניטעו בסלקציה מסאלית בתחילת שנות ה-2000 כך שאלו כרמים המניבים יבולים קטנים של ענבים איכותיים מלאי טעם אך עם תנאי האקלים שומרים על רעננות רבה ומרקם עדין ונטול טאנינים. באף אנחנו מקבלים את כל הטיפוסיות של הקברנה פרנק עם גוונים ירקרקים אדומים פרחוניים אבל בחך אנחנו מקבלים את הנעימות הרכה והמפנקת של מרלו רך ועגול, בדיוק ההיפך מהסטריאוטיפ של הזן באזורים חמים.

כשתחושו במרקם המעודן של היין תבינו מיד למה ז׳רום בחר ליין את השם ׳חמשת החושים׳…