גוש עציון קברנה סוביניון האלון הבודד

Gush Etzion Lone Oak Cabernet Sauvignon

גוש עציון  
הרי יהודה גוש עציון 2019

139.00ש"ח

750 מ״ל | 18.53 ש"ח ל-100 מ״ל

 

היין נעשה מענבי כרם יחידני (single vineyard) בנחל הפירים. הכרם ניטע בשנת 1996 על ידי שרגא רוזנברג, ונטוע על טראסות קשות לעיבוד במפנה מערבי. הקרקע רדודה ומנוקזת במיוחד, כך שהיבולים נמוכים במיוחד כ-600 קילוגרם לדונם. קברנה סוביניון מאוזן ואיכותי נע על ציר ירוק-אדום-שחור – בין גוונים של פלפל ירוק אקליפטוס, דרך עץ ארז וכלה בגרגרי קאסיס ועד פירות יער שחורים צפופים ובשלים. ביין שלפניכם בולט הגוון השחור, באופן עמוק אך שאיננו בשל מידי ואשר אין בו את האופי הריבתי הבשל מאד שיש לצערנו ביינות קברנה רבים בארץ. זהו יין עוצמתי, אך בעל גוונים ומשחק צבעים המתפתח ומשתנה בכוס לאורך הטעימה. עם צבע אדום שחור עז היין מפגין גוף מלא, עשיר ומורכב אך עם טנין איכותי ומהנה. 

המלצות שתייה

16-18 מעלות
קדירת בשר
שעה לפני
אפשר לשתות אך רצוי להמתין

תעודת זהות

גוף
טאנינים
חמיצות
פירותיות
עץ
ארץ ישראל
אזור הרי יהודה
זנים 95% קברנה סוביניון, 5% מרלו
טרואר גיר
חקלאות בת קיימא
אלכוהול 14%

על היקב והאזור

הסיפור של יקב גוש עציון, שהוקם ב-1995, מתחיל כמה שנים קודם לכן בשיח פטל שחור עתיר יבול בחצר ביתם של בני הזוג תמר (ז״לֹ) ושרגא רוזנברג. את הפרי שלא אכלו או שימרו כריבה הם התסיסו במרתף ביתם שבאפרת, בה התיישבו ב-1986. התוצאה הייתה כמה בקבוקי יין-פטל שזכה לשבחים, וחלום אחד. ובחלומו של שרגא ברכתו של יעקב לבנו יהודה, ברכה אותה פירש רש״י כי בארץ יהודה ירבה היין, מתגשמת בשנית. שנאמר: אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה: חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב.
בעידודם של שכנים וחברים שטעמו מיין הפטל, שרגא, שהיה עובד סוציאלי, התפטר ממשרתו כמנהל בית אבות, ובתמיכתה של תמר, שהייתה מהנדסת וניהלה את היקב עד פטירתה ב-2013, הוא יצא לדרך חדשה. בשנה הראשונה הביא שרגא שאריות ענבים מבציר ברמת ערד, הנמוכה 500 מטר מאפרת, והתנסה בעשיית יין כשאת החביות הראשונות הוא הניח ממש בסלון הבית. מתוך אמונה בטרואר האזורי ועל רקע ההיסטוריה העשירה שלו, ולמרות שבאותה תקופה היו בכל האזור רק 5 דונם כרם ליין, החליט שרגא לנטוע כרם וזמן קצר לאחר מכן הקים את היקב.
הטרואר המשובח של גוש עציון, על גב ההר מדרום לירושלים, איננו המצאה חדשה, שכן במקום זה גודלו גפני-יין במשך מאות רבות של שנים. עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעית נאסרה גפן היין מסיבות דת, והחקלאות המקומית עברה להתבסס על ירקות ועל בוסתני זית ושקדיה. הגפנים המעטות שנותרו היו של ענבי מאכל. מדובר באזור סלעי קשה לעיבוד, אך כזה שמשיב באיכות גבוהה, בו הקרקע המאווררת עשויה משכבת בליה דקה של סלע גיר. החלקות מצויות בטרסות על שיפוע ההר בגבהים של כ-900 מ׳. לאזור ההר הפנימי, הרחוק מהשפעתו הממתנת של הים, אקלים שמאופיין בלילות קרים ובימים יבשים מאד, חמים ושמשיים בקיץ, ובקור ובגשמים ואף בשלג בחורף. כל אלה מביאים לענבים עם הבשלת טעמים טובה אך בו בזמן שומרים על חומצה טבעית מרעננת.
ליקב, שהחל לצבור נפח והושק רשמית בשנת 2000, קראו תמר ושרגא גוש עציון. הצלחתו המתהווה שימשה השראה לקיבוצים הסמוכים, שהחלו בתורם לנטוע גם הם כרמים לענבי יין ולספק אותם ליקב. השפעת היוזמה הייתה גדולה ותמונת החקלאות באזור כולו השתנתה לבלי הכר.
כיום, עם 600 דונם של כרמים, שמרחקם המקסימלי מן היקב עומד על 2 ק״מ, מייצרים בגוש עציון כ-100 אלף בקבוקים בשנה, 40% מתוכם לייצוא. היקב עושה שימוש ב-20 זנים שונים, מהם מיוצרות 17 תוויות שונות ב-3 סדרות. האלון הבודד הוא שמה של סדרת הבסיס. בסדרת הביניים, נחל הפירים, יש בעיקר בלנדים, ועל התוויות אינפורמציה הקשורה לאקוודוקט של הורדוס, שהוביל מים מגוש עציון לירושלים וכלל בארות אנכיות מרשימות. עמק ברכה היא הסדרה הגבוהה. כפי שניתן לצפות מכמות כזו של תוויות, הסגנון אינו אחיד. חלק מהיינות מאופקים ואחרים מוחצנים ובעלי גוף. לצד יינות ים תיכוניים מבוקבקים גם יינות בסגנון בורדו ובורגון. איתי להט, יינן עם מגע עדין שאנחנו בצ׳ירז מאד אוהבים, הוא היינן היועץ של היקב.
בשנת 2004, בשותפות עם יקב תשבי ובתמיכתו של משקיע מחו״ל עבר היקב למשכן חדש בצומת הגוש. המבקר ביקב יכול להשקיף על אזור הייצור מגשר מתכת, על החביות במרתף היישון מחלון זכוכית גדול, ועל הכרמים ממרפסת הנוף. בנוסף לטעימת יינות מציעים במקום ארוחה במסעדה החלבית ואפילו מוזיאון חינוכי קטן העוסק בהיסטוריה של האזור.

עוד על היקב והאזור >

יינות נוספים מהיקב

  • המוצר חסר במלאי
    Out Of Stock
    הרי יהודה
    הרי ירושלים
    ישראל
    2020
    יין ה-GSM של גוש עציון הוא יין משמח, במשקל קל, עם הרבה עידון וטעם ובעיקר יין שמתכתב עם הדור החדש של חובבי היין שנמאס להם מיינות עמוסים, כבדים ומפוצצים בעץ. זהו יין ממסך (בלנד) המורכב מאחת השלישיות המפורסמות והמצליחות ביותר בעולם, אשר כפי שמרמזות האותיות GSM עשויות מהזנים גרנאש, סירה ומורבדר. יינות כאלו נעשו זה […]
    95.00ש"ח
    750 מ״ל | 12.67 ש"ח ל-100 מ״ל
    0
  • הרי יהודה
    גוש עציון
    ישראל
    2020
    זהו אחד מיינות השרדונה המשמחים והמוקפדים ביותר שטעמנו בשנה האחרונה בארץ. עם אנרגיה גבוהה, פרי משובח ומורכבות מעודנת המגיעה מהחביות זהו אחד מיינות השרדונה הטובים ביותר בארץ. חלקת השרדונה של היקב נטועה בסמוך לקיבוץ ראש צורים על אדמות קיבוץ רבדים ההיסטורית. כבר בשנות ה-40, עם עלייתם לקרקע, הכשירו חברי קיבוץ רבדים מהשומר הצעיר את החלקה […]
    129.00ש"ח
    750 מ״ל | 17.20 ש"ח ל-100 מ״ל
    0
    0
  • הרי יהודה
    גוש עציון
    ישראל
    2020
    פינו גרי הוא אחד הזנים הפופולריים בארצות הברית, בין אם זה תחת שמו הצרפתי המקורי או בגירסתו האיטלקי ״פינו גריג׳יו״. באירופה הוא גדל בעיקר באלזס צרפת, גרמניה ובאיטליה שם הוא אומץ באזורים רבים בצפון. הזן מגיע לרוב להבשלה גבוהה, מה שגורם ליין להיות לא פעם עתיר אלכוהול וגוף או לחילופין עם סוכר שיורי. משום מה […]
    75.00ש"ח
    750 מ״ל | 10.00 ש"ח ל-100 מ״ל
    0
    0
  • Description

    פינו גרי הוא אחד הזנים הפופולריים בארצות הברית, בין אם זה תחת שמו הצרפתי המקורי או בגירסתו האיטלקי ״פינו גריג׳יו״. באירופה הוא גדל בעיקר באלזס צרפת, גרמניה ובאיטליה שם הוא אומץ באזורים רבים בצפון. הזן מגיע לרוב להבשלה גבוהה, מה שגורם ליין להיות לא פעם עתיר אלכוהול וגוף או לחילופין עם סוכר שיורי. משום מה לקח לזן זמן רב לעשות עלייה אך בשנתיים האחרונות סוף סוף רואים כאן את ראשוני היינות המעטרים את תוויותיהם עם השם פינו גרי בעברית. יין הפינו גרי שבידיכם מפגין עידון מצוין, פרותיות נעימה ומאוזנת מאד ומראה את הפוטנציאל שיש לזן הזה בארץ. הענבים מגיעים מכרם אבו-נופל, מזרחית לראש צורים, נטועים על מדרונות בגובה 900 מטר, במפנה צפוני, המפחית את כמות חשיפת הענבים לקרני שמש ישירה, והמצליח לשמור על חומציות טובה גם בשנים חמות. אפריטיף או תחילת ארוחה יהיו הזמן המושלם לחלוץ את הפקק ולהתענג על היין ולשמוח גם על ריבוי זני הענבים ועל כך שיקבים מתחילים לחפש יותר יותר לנטוע זנים המתאימים לטרואר ולייצר יינות שמתאימים לאקלים, לקהל ולאוכל המקומי.