בני הזוג גואזו הקימו את הדומיין המשפחתי בשנת 1979. כבר מתחילת הדרך היה ברור לבני הזוג בעלי המזג המתון כי ברצונם לעבד את אדמתם לכדי יינות אידיאולוגיים בעלי אמירה שמשקלה החברתי אינה פחותה מזו האסתטית. כורמות אורגנית נהוגה ביקב ע"י ז'אן-הוג החל מאמצע שנות ה-80 (למעלה מ 20 שנה לפני שזה החל לצבור תאוצה בקרב כורמי צרפת) אך מבחינתו של האדם השקט והצנוע הזה אין מדובר בעניין של מה בכך, שכן זה רק טבעי לדאוג לטבע שאותו הוא כל כך אוהב ומכבד.
סיור בין כרמי היקב הינו שיעור מרתק בגאולוגיה, טופוגרפיה ובוטניקה. ז'אן-הוג וגילהם (בנו שהצטרף אליו ב 2005 ומוביל כיום את עבודת היקב) מכירים את כרמיהם כשם היו ביתם, אין אבן שאת מקורה, הרכבה ותקופת היווצרותה הם אינם מכירים, אין פרח ששמו פסח על זיכרונם ואינו מעיד על הרכב הקרקעות הטמון מתחת להרי הגיר והחצץ המקומיים, ואין בריזה שאינה מוסברת משל היו מפה סינופטית אנושית.
ליקב חלקות של אליגוטה, שרדונה, פינו נואר ומעט סזאר המבוקבקים תחת אפלסיון קוט ד'אוקזר, וסוביניון בלאן ואפילו סוביניון גרי המבוקבקים תחת האפלסיון St. Bris.
ביקב מנסה גילהם לשמר את כל הידע הצבור בטבע. השילוב בין קיימות בפרקטיקה החקלאית וזו הייננית היא לטעמו תפקידו הראשי של היינן בעוד שכל השאיפות האסתטיות שיש ברצונו ״להביא אל הכתב', עליהן לתפוס כיסא משני.
עבודת היקב אם כך היא נטולת תוספים שהם למעט גופרית בה משתמשים במשורה, משטר העץ הינו מתון (עד 25% עץ חדש ביינות הקרו בלבד), עבודת העלאת היינות הינה ארוכה וכרוכה במיצוי עדין, אם כי נוכח שמטרתו העיקרית היא לעבות את הטקסטורה של היין- מסימני ההיכר העיקריים של יינות היקב.
יינות דומיין גואזו הנם ללא עוררין כברת דרך מעל לאפלסיון אליו הם משתייכים. הם מייצגים שני דברים חשובים, מחד את הייחודיות של הטרואר והאקלים של תבנית נוף מולדתם, אך יתרה מזו הם מראים שכאשר יש טרואר גדול, נכונות ושאיפה לבטא אותו, גם תחת שמות אפלסיון עלומים וצנועים ישנם יינות עוצרי נשימה.