מי יכול לסרב ליין הארומטי, המתקתק והפאזי, לבועות ה״פריזאנטה״ העדינות שבבקבוק הכחול של מוסקטו ד׳אסטי מקסים? קשה אולי להאמין שהוא מגיע מפיימונטה, אותו אזור באיטליה בו מייצרים את ה״ברולו״ האיקוני, היין האדום וחמור הסבר, אך מדובר במשקה מפורסם לא פחות, ואחד הפופולריים שיש לאיטליה להציע. כשמדובר בייצרן קלאסי ולא מתפשר כמו ברה, אין מה להתלבט: עם 5-6% אלכוהול, הוא יתאים כאפריטיף, כמשקה אחר הצהריים או כדי לקנח את היום עם טיפה של מתיקות רכה. פתחו את הבקבוק ועם קצת מזל אולי תמצאו אהבה חדשה! אלסנדרה ֶ�ֶּבָר ָ ה ואחיה ג׳אנלואיג׳י הם הדור הנוכחי של אזיינדה אגריקולה ויטוריו ֶ�ֶּבָר ָ ה א פילי, אחוזה היסטורית מפיימונטה שבאיטליה. סיפורה של משפחת ברה מתחיל ב,1758- השנה בה ג׳ובאני בטיסטה ֶ�ֶּבָר ָ ה רכש ממסדר אבירי מלטה קרקע בין אלבה ו-אסטי, בעיירה קאנלי, אזור קטן שבו מותר לייצר מוסקטו ד׳אסטי. באדמה זו קיים פוטנציאל ייחודי לגידול כרמי מוסקטו ביאנקו המכונה גם מוסקטו די קאנלי, ממנו מופק מוסקטו ד׳אסטי, בעבר אחד מהיינות המוערכים ביותר באירופה. הגבעות הירוקות של קאנלי תחומות באלפים המושלגים אך גם לים שמרוחק רק 70 ק״מ יש השפעה. הקרקע הגירנית המנוקזת נחה על סלעי צפחה מעורבים בחרסית ובחול, וכל חלקה נהנית מחשיפה שונה לשמש. החקלאות ב230- הדונם של ברה הייתה מעורבת, ולאורך הדורות טופחו בה בנוסף לגפנים גם פירות וירקות, עופות וצאן, וכפי שהיה מקובל היא סיפקה את מרבית הצרכים של המשפחה. הפוטנציאל המסחרי של הקרקע החל להתממש ב,1964- כאשר ויטוריו )אביהם של אלסנדרה וג׳אנלואיג׳י( החליט להתמקד בגפן היין ולבקבק בעצמו את היינות שיפיק ביקב. אל תקלו בכך ראש: בכפר של ברה לא היה אף יקב משפחתי שהעז לפעול באופן עצמאי ולא, כפי שנהוג היה, דרך סוחרי יין. כך שבתקופה בה יצרני יין קטנים לא בקבקו בעצמם את היינות שהפיקו ולא שיווקו אותם תחת שמם, היה מדובר במעשה חלוצי. בשנות השבעים שטף את תעשיית היין באיטליה גל של תיעוש שתעדף כמות על פני איכות. עם הדברה מסיבית ודשן כימי ניתן היה להגיע ליבולים גדולים של ענבים מדוללים, בהם ריכוז הארומות נמוך יותר. ואכן, יצרני מוסקטו ד׳אסטי רבים החלו מייצרים יינות מתקתקים שלא הציעו את אותה ריכוזיות פרחונית, ארומות אפרסק ומשמש עם תיבול מרווה ומנטה וטעמי מיץ הענבים שמאפיינים מוסקטו ד׳אסטי קלאסי. לאחר ניסיון קצר בשימוש בחומרים הכימיים ויטוריו החליט לא להיגרר אחרי הטרנד ולשמר את פרקטיקות הכורמות ההיסטוריות של משפחתו. בתהליך המיוחד של עשיית מוסקטו ד׳אסטי ענבי המוסקט מוסרים מהשזרות מיד לאחר הבציר, ונסחטים במהירות ובעדינות כדי לא לאבד את הארומות הפרחוניות העדינות. כדי למנוע תסיסה בלתי נשלטת מסננים ומקררים את התירוש שהתקבל. כשמגיע תורו לתסוס, הוא מוכנס למכל מצונן בו הוא תוסס תחת לחץ. הטמפרטורה הנמוכה והלחץ גורמים לכך שה2CO שנוצר במהלך התסיסה מתמוסס לתוך היין ונלכד בו. כשייפתח הבקבוק, הגז הכלוא ישתחרר בנצנוץ העדין של הבועות הנחשקות. כשרמת האלכוהול מגיעה לכ,5%- עוצרים את התסיסה באמצעות קירור היין, והסוכר שלא תסס נותר ביין ומעניק לו את המתקתקות האופיינית. ג׳אנלואיג׳י הצטרף לאביו ב,1982- לאחר שהשלים לימודי ייננות באלבה, ואלסנדרה ב.1995- ביקור באזור היין הצרפתי בוז׳ולה אצל ראשוני תנועת מינימום ההתערבות דוגמת ַַלאְּפְ ֵיֵר, ֶֶמ ְְטָר ָ ה, פּויָיָאר וֶֶט ְְבֶנֶ ה השפיע מאד על האחים ֶ�ֶּבָר ָ ה. לעבודה המסורתית בכרם הם הוסיפו את העבודה המסורתית ביקב, ועברו לתסיסה על שמרי הבר ולייננות ממעיטת התערבות תוך שימוש בתוספת מינימלית של גופרית. הכרמים קיבלו אישור אורגני בשנת 2000 והיום גדלים בהם בנוסף למוסקטו גם זני פיימונטה הידועים ברברה, דולצ׳טו ונביולו, אליהם צורפו גם מעט שרדונה ופינו נואר. היקב מציע מוסקטו ד׳אסטי, ברברה ד׳אסטי, ברברסקו, ברולו וכן מבעבע בשיטה המסורתית שנקרא אלטה לאנגה ברוט מטודו קלאסיקו.