האיים הקנריים, (Canary Islands) שנמצאים תחת שליטה ספרדית אך למעשה קרובים יותר לחופי מרוקו, הם מאזורי היין העולים והטרנדיים של השנים האחרונות. מיקומם הגיאוגרפי של האיים הופך אותם לאזור היין האירופאי הטרופי ביותר, והשמש הקופחת, זו שמושכת לשם מיליוני תיירים מדי שנה, לא עושה חיים קלים ליצרני היין, כמו גם הלחות הגבוהה שאופיינית לסוג האקלים הזה. אך למרות שהתנאים אינם אידיאליים, הפקת יין קשורה היסטורית לפעילות באיים, והיא התקיימה בעיקר באתרים גבוהים יותר של האי, 500-1000 מטר מעל פני הים, שאפשרו לשמר ביינות רעננות וחמיצות. גורם משמעותי נוסף הוא הקרקע הוולקנית המקומית, שהושפעה רבות מפעילות געשית לאורך הזנים ומספקת ליינות מרכיב מינרלי מלוח.
יצרן היין בורחה פרז (Borja Perez) הוא היום אחד השמות הלוהטים באיים הקנריים. בורחה, איש כוחות כיבוי האש בעברו וטכנאי של מכוניות מרוץ במקצועו, לקח על עצמו את היקב המשפחתי בשנת 2011, שינה את שמו ל-Ignios Origenes, ועד מהרה הזניק אותו קדימה. מטרתו המוצהרת של הייתה להשתמש בכל המרכיבים המיוחדים שיש לטנריף להציע: אדמות וולקניות, אקלים עם השפעות אטלנטיות וזנים מקומיים מרתקים כמו מרמאחואלו, ליסטאן בלאנקו ובאלבוסו נגרו. זנים מקומיים אלה כמעט נעלמו מנופיה של טנריף בעשורים האחרונים, לאחר שפינו את מקומם לטובת זנים בינלאומיים (קברנה-שרדונה). בורחה פרז נמנה היום על קבוצה של יצרנים שלא רק שואפת להחזיר את ההיסטוריה לכרמים, אלא גם לייצר מהם יינות איכותיים שיספרו את סיפור המקום.
היינות של בורחה הם יינות פראיים ומלאי-אופי. יש בהם את השמש החמה של טנריף, אך הם מצליחים לייצר חוויית שתייה קלה ורעננה. בכרמים העבודה שלו מסתמכת על עקרונות של קיימות, כאשר דברים נעשים על-פי הצורך ולא על-פי פרוטוקולים קבועים. או, כפי שהוא ניסח זאת בעבר: "אני לא טאליבן כשזה מגיע לכרם".
מלבד איגניוס, המיזם המרכזי שלו, בורחה לוקח חלק גם בארטיפיצ'ה, מעין פרוייקט חברתי שבו הוא חובר לכורמים מקומיים שאינם מייצרים יין בעצמם, מנחה אותם כיצד לשקם את כרמיהם ומייצר יין מתוצרת הענבים שמתקבלת, באופן בו כולם יוצאים נשכרים. הייננות, כפי שאפשר לצפות, מינימליסטית: תסיסות ספונטניות, יישון על משקעי השמרים ושימוש במכלי עץ גדולים להבגרת היינות. התוצאות מרתקות, קל וחומר כאשר מדובר ביקב צעיר שעוד ימשיך לחקור ולהעמיק בפרשנות הטרואר שבו הוא פועל.