יין הרוזה של סדרת טרה נרא ברמת ה’כניסה’ של היקב הוא שוס לא קטן. חציו עשוי מזן המנדילאריה הוותיק שהנו אחד הזנים הנטועים ביותר באיים האגאיים מכרתים, רודוס ועד סנטוריני. וצבעו הכהה יחסית של היין מזכיר לנו כמה זן המנדילאריה עתיר צבע, כי זה כמעט צבע של יין אדום קל כמו צ׳רסואולו. הענבים מגיעים מגפנים בנות למעלה מ-50 שנה, בעיקר מאזורי מֶגָּאלוֹחוֹרִי, אֶקְסוֹ-גֶּנִּיָה, אַקְרוֹטִירִי ומסרייה. אך אל תתנו לעיניים שלכם לבלבל אתכם, יש ליין רעננות ותיבוליות כל כך מענגות שבחך זהו בהחלט רוזה לכל דבר ועניין. אלא מה, זהו רוזה ייני, גסטרונומי שיתאים לסביבת אוכל יותר מאשר לאפריטיף או לשתייה על שפת הבריכה. האף חושף פירות אדומים כמו דובדבנים חמצמצים ותות עץ אליהם מתלווים תווים של פלפל לבן ותבלינים. היין ממשיך להתפתח לאורך הזמן, כך שהכוס האחרונה בסופו של דבר תהיה גם הטובה והמענגת ביותר. זן המנדילאריה גדל בעיקר באזורים הנמוכים באי והוא כבש אותנו כבר בפעם הראשונה שהגענו לאי. יש בו משחק ארומטי מקסים ומרקם קליל למרות טאנינים לא מבוטלים. אז איזה מזל שארטמיס מקפיד להמשיך להאמין בכרמים האדומים שלו ולעשות יינות רוזה ואדומים באי בו הנדל״ן רק נעשה יקר ונדיר יותר ולמרות שהביקוש ליינות לבנים רק הולך וגובר. שני היינות הן הרוזה והן האדום בסדרת טרה נרא מראים כמה חן יש בזנים ה״מינוריים״ הללו. אבל הרעיון לשלב את הזן האדום עם האסירטיקו הידוע של האי הוא הברקה נהדרת וחלק מהקסם של היין. אז הנה לכם רוזה שאין לו הרבה מקבילות, רוזה למיטיבי לסת, רוזה שמאפשר ליצור זיווגים מרתקים למשל עם רטטויי, עגבניות ממולאות, ובכלל  עם מנות רבות ואהובות של האוכל הים-תיכוני. יאסו!