הענב טינטה נגרה הוא חלק מההרכב העתיק של הענבים של האי מדיירה, המהווה עד היום בסיס ליינות הקינוח המופלאים של האי מאדיירה. זן נדיר, טינטה נגרה נטוע גם בכמויות זעירות בשני אזורי יין נוספים הקרובים לאוקיינוס, באזור הייחודי קולארש שמצפון לליסבון הוא ידוע תחת השם Molar ובאיים האזוריים הוא קרוי סאבוריניו (Saborinho).

טינטה נגרה הוא הזן הנטוע ביותר במאדיירה עם כ-90% מהכרמים, אך למרות זאת, הוא אינו נחשב לזן איכותי כמו הזנים הלבנים הייחודיים שלה; סרסיאל, ורדליו, בואל ומלבאזיה. תפקידו כזן האדום היה לייצר את יינות המאדיירה הצעירים והזולים יותר ובנוסף להעניק גוון זהב חום נחשק ליינות האי.

אז הבנתם טינטה נגרה, אבל אתם בטח שואלים את עצמכם אז מה זה ׳דוס וילואש׳, אז הנה לכם התשובה המפתיעה והמקורית. צפונית לאי מאדיירה ישנו אי קטן הקרוי פורטו סאנטו, שם אנטוניו מאסאניטה מגדל כמה כרמים ומיינן שני יינות נהדרים מזנים אחרים לגמרי – ליסטראו (ליסטאן בלאנקו) וקאראקול.

אנשי האי פורטו-סנטו מכנים את אנשי מאדיירה”Villões”  כינוי שמקורו כנראה בשם villa (אנשי העיר) שזכה כאן למשמעות כפולה. כך ששם היין ׳טינטה נגרה דוס וילואש׳ הוא קריצה של אנטוניו, המכנה את היין שלו מהאי מאדיירה מנקודת מבטם של הפורטו-סנטים…

אנטוניו מאסאניטה מאד אוהב אתגרים ויותר מכל הוא אוהב את האנדרדוג, אז אם חשבתם שהוא יסכים שזהו זן נחות, נסו והיווכחו בעצמכם. הרעיון שלו היה ללכת עם מגבלות הזן ולשחק דווקא על החוזקות שלו, אז הוא ייצר יין יבש, המאפיין את הזן ואת האופי שלו באי. זהו יין קליל, חמצמץ, עם צבע בהיר יחסית ואלכוהול נמוך עם ריחות של תות טרי כתוש, קצת ירקרק עם חמיצות נעימה ואופי ייחודי וקסם בלתי רגיל. נעשו מהיין רק 7398 בקבוקים שיפתיעו גם את החברים הכי מעודכנים שלכם.