ישראלים רבים שוקלים להפוך את פורטוגל למדינת המפלט שלהם ומשתמשים בתולדות משפחתם כדי לזכות באזרחות נכספת. רק מעטים מודעים לעובדה שלפורטוגל לא חסרים פרקים אפלים משלה בהיסטוריה, חלקם מן העבר הקרוב מאד. תקופת הדיקטטור אנטוניו דה אוליביירה סלזאר, שהסתיימה ב,1970- היא אחת מהן. אזור היין ההררי דאו שבצפון פורטוגל נחשב במאה ה19- כאזור יין אירופאי מוביל. הוא נפגע מאד בתקופת הדיקטטורה של סלזאר אשר תיעדף חקלאות מאכל, למרות שכמה יצרנים מסורתיים ותיקים המשיכו לגדל ענבים ולייצר יין עד שנות ה,70- וחלקם אף עד היום. בעשר השנים האחרונות, יחד עם תעשיית היין של פורטוגל כולה, עובר אזור דאו תקופה של מיקוד והתחדשות. אחת הדמויות המשפיעות ביותר על ההתעוררות של הדאו הוא אנטוניו מדירה, היינן שאחראי גם ליין שלפניכם. פורטוגל הייתה ידועה בעבר בעיקר בגין היין המתוק והמחוזק ״פורט״, חביב הבריטים של תקופת האימפריה. תהליך הפיכתה למדינת יין דינמית ומתפתחת, שמציעה יינות מרתקים באיכות גבוהה, התאפשר לא מעט בזכות הצטרפותה של המדינה לאיחוד האירופי, והביא לחשיפתם של זני ענבים ילידיים ושל אזורי יין מקומיים שרובם לא היו מוכרים מחוץ לפורטוגל. אזורים ששאפו ליהנות מפתיחתה של פורטוגל ומיציאתה אל השוק העולמי היו חייבים ליישר קו עם מדינות היין החשובות של אירופה ולהשתפר במהירות. במרבית המקרים היו אלה יצרני יין מקומיים שלקחו על עצמם את המשימה, והצליחו להעלות את קרנו של האזור בו הם פועלים באמצעות קפיצה דרמטית באיכות הטיפול בכרמים וברמת הייננות. כך הם אותתו על הפוטנציאל של האזור וסימנו את הדרך לאלה שבאו אחריהם. דירק ניפורט וחבורת ׳נערי הדואורו׳ עשו זאת בעמק הדואורו, אלווארו קסטרו ואנטוניו מדירה באזור דאו, אנטוניו מסאניטה באיים האזורים ובאזור טז׳ו, ולואיש פאטו - בבאיראדה. היינן אנסלמו מנדש והיקב סולהיירו של משפחת קרדיירה הביאו את המהפכה לאזור ויניו ורדה שבצפון המדינה. באתר של צ׳ירז תוכלו למצוא מגוון יינות נפלאים מעשי ידי ייננים חלוצים אלה, אותו אצרנו במיוחד עבורכם. מדובר ביינות מהסוג שאנחנו הכי אוהבים: בקבוקים שמציעים תגליות מפתיעות ומרתקות ונותנים תמורה יוצאת דופן למחירם. אביו של מדירה הוא יליד דאו שנמלט בשנות ה70-׳ מסלזאר ומצא מקלט בצרפת. אנטוניו נולד בפריז בשנת 1978 וגדל בצרפת, ולאחר סיום משטרו האכזרי של סלזאר חזר באופן קבוע לחופשות קיץ בבית הסבים. יחד עמם הוא עבד בגינה מרובת הגידולים שהזינה את הבית, וטיפח את הגפנים מהם עשה הסב יין עבור המשפחה. כשבגר למד הנדסה, והחל לעבוד בחברות צרפתיות גדולות. באחד מהקיצים שלו בדאו הוא התאהב במרינה, צעירה מקומית שעבדה כאחות, ולאחר שהפכה לאשתו עברה עמו לפריז. אנטוניו התעניין ביינות המובילים של צרפת ובגדולי תנועת היין הטבעי כמו ז׳ול שובה והנרי ז׳אייה שהתמחותם הייתה ביינות אדומים, ו-אן-קלוד לפלייב ורישאר לרואה, גדולי הלבנים. הוא החל לחשוב שמהכרמים הוותיקים והגבוהים שנטועים לאורך נהר הדאו ניתן יהיה ליצור יינות טבעיים מהשורה הראשונה, והחליט לנסות ללכת בעקבות החלום. בשנת 2010 אנטוניו ייצר לראשונה יין בסרה דה אסטרלה, תת אזור משובח במיוחד של הדאו )Dão), ליד הכפר סנטה מרינה, והחל לתור אחר קרקעות שיהיו אקוויוולנטיות לגראן קרו של בורגון. המשפחה המשיכה לחיות בפריז והגיעה לדאו רק בזמן הבציר, וחמו של אנטוניו עזר לו לנהל את הכרמים והיקב בשאר חודשי השנה. לבסוף, בשנת ,2017 אנטוניו ומרינה החליטו לחזור לדאו, ולהשתקע שניהם בייצור היין. לטיימינג יש חשיבות גדולה בסיפור הזה, כי כאחד מחלוצי הדאו אנטוניו הצליח לשים יד על 80 דונם של כרמים ותיקים שרובם בני עד 60 שנה אך חלקם בני 100 ומעלה. הם נטועים ב20- חלקות שונות ב6- כפרים בסרה דה אסטרלה, מתוכם 60 דונם בבעלות ו20- דונם בחכירה. בחלקות של אנטוניו נטועים יותר מ45- זנים ילידיים שונים )!( שאנטוניו מטפח בחקלאות אורגנית וביו-דינמית, כולל שימוש בסוסים לחריש ועבודה ידנית מלאה ואינטנסיבית. אנטוניו הפיק את היין ביקב קטן שהקים במרתף, עד שב2020- הזוג מכר את הבית בו גרו בפריז, ובכסף בנו יקב מודרני ומצויד.