כשאתם מוזגים לעצמכם כוס מהרוזה הזה, אתם לא רק טועמים יין, אתם פוגשים בלגימה אחת את עוצמתו של אוקיינוס, את חומו של לבה עתיקה ואת שירת הרוח בין חומות הסלע של האי פיקו. היין הזה, שמיוצר בלב האיים האזוריים, תחת סדרת Vulcânico הוא תוצר של קרקע שאין דומה לה בעולם, שילוב בלתי נתפס בין אפר געשי, רסס מלוח מהאוקיינוס האטלנטי ותרבות יין קדומה שנאבקה בטבע כדי לשרוד. הגפנים נטועות בתוך מבוכי האבן המרהיבים, ה־Currais שנבנו לאורך דורות כדי להגן על הגפנים מרוחות הים החזקות. כל גפן כאן היא מעשה ניסים, שום גידול אחר כמעט איננו מצליח להחזיק מעמד על סלע האם הגעשי הזה.

יין הרוזה וולקניקו עשוי מזנים ילידיים כמו סאבוריניו (טינטה נגרה) מלבאריסקו ואגרונומיקה אך גם מוכרים יותר כמו אראגונש, או קשטלאו הנבצרים בעבודת יד מחלקות זעירות הפונות דרומה, אל השמש ואל הים, על מדרונות הר הגעש פיקו.

ואיך זה מרגיש בכוס? זה רוזה שלא דומה לשום רוזה אחר. הצבע ורוד בהיר, עם ארומה פתוחה ומלוחה, עם רמזים לאפר געשי, לפטל אדום כתוש, לעלי עגבנייה ירוקים. בחך, היין קל ורענן, אבל עם לב של אבן לוהטת: חומצה מהפנטת ועומקים של תבלין יבש, מלח־ים ופריכות שאפשר ממש ללעוס. והסיומת? הסיומת היא של ים סוער, לא של חוף רחצה רגוע, אלא של צוקים סחופי רוחות, של אדמה שעוד לא התקררה, של עולם בראשיתי.

׳רוזה וולקניקו׳ הוא יין לחובבי הרפתקאות, יין שלוקח אתכם למקום שמעטים מגיעים אליו, אך מי שטעם, איננו שוכח. אנטוניו מאסאניטה מצליח שוב ושוב לקחת אזור קצה, זנים נשכחים, ואתגרים אינסופיים, ולהפוך את הכל לשיר של מליחות, רעננות ואבן געשית בכוס.