בפינה נידחת של צפון איטליה השוכנת למרגלות האלפים על גבול שוויץ, רב-חקלאות או פוליקולטורה הייתה תמיד דרך חיים. אליו אוטין החל את דרכו כחקלאי בשנת 1989 בגיל 23, כעובד אדמה, מגדל בקר, תפוחים וענבי יין. בתחילה מכר את הענבים לקואופרטיב המקומי, אך בסופו של דבר החליט אליו שהוא חייב לעצמו לייצר יין בעצמו.
בשנת 1999 התפטר מעבודתו הקבועה כדי להקדיש את חייו לחקלאות. תשוקתו והתלהבותו הובילו אותו לרכוש אדמות נוספות וכך החזיק ב 130 דונם שהכילו 40 דונם כרם, 40 דונם מטעי תפוחים ו -50 דונם של אדמת מרעה. אך הוא חיכה עד שנת 2007 כדי להקים ממש את היקב המסחרי תחת שמו אליו אוטין, ובמהרה עשה לעצמו שם כאחד היצרנים המבוקשים והאיכותיים באזור. לאחרונה הצטרף אליו בנו ניקולה תוך שהם רוכשים קרקעות וכרמים.
כיאה למיקומם על גבולות צרפת ושווייץ, כרמי אוטין נטועים בזנים הייחודיים של המדינות השכנות; פינו נואר הצרפתי וזני פטיט אַרוִין, קורנלין ופטי רוז׳ הידועים מארץ השעונים הניטרלית. היינות הלבנים אינם מיושנים בעץ ואילו האדומים מיושנים בחביות ומכלי עץ גדולים וישנים. אלו יינות הרים נפלאים, עם ריכוז פנטסטי של טעם הארוז בתוך מסגרת מינרלית תחומה היטב, בין אם זה הפינו נואר, או היינות הלבנים העדינות והדיוק משאירים אותנו נפעמים.
אליו רואה בטכנולוגיה מודרנית דווקא הזדמנות להרמוניה עם הסביבה ולא כניגוד לה. האנרגיה של החווה מופקת כולה על ידי מקורות מתחדשים. החשמל מיוצר על ידי זרמי מים מההרים המופנים לרשת של תעלות ולוחות סולאריים, ואילו מערכות החימום של הבניין מופעלות על ידי לוחות סולאריים ומתקני ביו-מסה המונעים על ידי שבבי עץ מהחורש השכן. במערכת ברת-קיימא אמיתית, הוא גם משתמש בזבל של עדרי הבקר שלו לצורך דישון וטיפול במזיקים. למותר לציין שהכרמים הנפלאים הללו שבעמק ד'אוסטה הנם אורגניים בתכלית. מאד משמח אותנו שאורי ברוך החליט לייבא את היקב, זה בהחלט מוסיף נופך גיאוגרפי מאד מקורי ומעניין בארץ חמה כמו שלנו, ואין לנו ספק שחובבי יין ישראלים יתאהבו בקלות ביינות הפטיט ארוין והפינו נואר הללו.