כשאומרים קורסיקה, האי הרביעי בגודלו בים התיכון, המצוי דרום-מזרחית לצרפת וממערב לאיטליה, בצמוד לאי סרדיניה, יין הוא לאו דווקא הדבר הראשון שקופץ לראש. לחובבי הטריוויה, שמו של נפוליאון בונפרטה, שכיר החרב שנולד בקורסיקה וגדל להיות שליט צרפת ואחד המצביאים הגדולים בכל הזמנים, כנראה יעלה הרבה קודם. חובבי הטרקים הרגליים יחשבו על רצועת ההרים שמהווה שני שליש משטח האי ועל 20GR, הטרק המאתגר מכולם, וחובבי החופים יחשבו על השמש ועל רוחות הים. חובבי ההיסטוריה, מצידם, יזכרו שצרפת כבשה את קורסיקה ב,1769- ושמה בכך קץ למאות השנים בהן עבר השלטון באי וההשפעה עליו בין ממלכות צרפת, איטליה, ספרד ואפילו אנגליה. אף על פי כן ולמרות הכול, אנחנו משוכנעים שאחרי שתטעמו את היינות של הרוזן אבאטוצ׳י, היקב הקורסיקני החשוב ביותר, מפת האסוציאציות שלכם תשתנה ויין קורסיקני יקבל בה את המקום הנכון והראוי. המבקר באז׳אקסיו, בירתה של קורסיקה, יתקל בכיכרות, ברחובות ובאנדרטאות הקרויים כולם על שם גנרל ז׳אן- שארל אבאטוצ׳י, גיבור המהפכה הצרפתית וחברו של נפוליאון, שהביא לבית את תהילתו. אם יכנס אותו מבקר לבר יין או למסעדה, גדולים הסיכויים שיתקל שוב בשם, כשימזגו לו כוס של יין נהדר של ז׳אן-שארל אבאטוצ׳י, יורשו של הגנרל והגיבור הנוכחי של הבית. הקורסיקנים השמרנים מגנים בחירוף נפש על תרבותם ומסורותיהם. החל בנקמת דם על עלבון וכלה בשמירה על הסביבה, הם לא סולחים בקלות על פגיעה. אחת הסיבות לכך שהם תומכים נלהבים של בית אבאטוצ׳י היא החקלאות הביו-דינאמית הדקדקנית שלו, שמכבדת את ערכי הטבע ואת העקרונות כולם עד לקיצוני שבהם. באחוזה הגדולה שמדרום לאז׳אקסיו, בגובה של 100 מ׳ מעל לפני הים, הבית מטפח מערכת אקולוגית בריאה ובה מגוון גידולי שדה לפי כללי הפולי-קולטורה. בטראסות העתיקות גדלים עצי זית בני מאות שנים. שטחים נרחבים לא מעובדים כלל, ובהם משגשג החורש הים תיכוני הטבעי על שיחי הרוזמרין והתימין האופייניים לו. עדרי הצאן והבקר שרועים בעשביה שבין הגפנים שומרים עליה בשליטה, ללא צורך בריסוס שמוציא את הקרקע מאיזון. אותם עדרים משיבים בתורם חומר אורגני לאדמת הגרניט. 3 מעיינות טבעיים שמפכים באחוזה יוצרים בה מיקרו-אקלים יוצא דופן ותומכים ב180- דונם של כרם. הגפנים ניטעו מייחורי שריגים של זנים מקומיים נדירים, אותם קיבל החל משנות ה60- אנטואן אבאטוצ׳י, אביו של ז׳אן- שארל ונשיא לשכת החקלאות הקורסיקנית, מכורמים זקנים שפגש בכרמים מבודדים הרחק בהרים. לאחר שראה את צעירי קורסיקה נוטשים את החקלאות המסורתית הידנית והבין את הסכנה האורבת לה, הפך אנטואן את השימור למשימה ראשונה במעלה. הוא הירבה את הייחורים שאסף, הציל את הגפן המקומית מהכחדה בלתי נמנעת ואיפשר המשכיות לאוצר היסטורי, תרבותי וגנטי שאין לו שני. בין 18 ּ הזנים ששומרו ניתן למנות את הלבנים בַ ְ י ֹ אנְ קו גֶ 'נְ טִ ילֶ ה, ַּב ּרְ ב ֹ ָ ארו ּ סָ ה, בַ ִ א ֹ נְ קו ּ נֶ ה, ב ֹ ְ רּוסְ טְ יָאנו ַ , ק ֹ רְ קָ אז'ו ֹלו ּ ב ֹ ִ יאָ נְ קו ֹ , גֶ 'נו ֹ בֶ זֶה, רו ֹסו ּ לָ ה בַ ְ י ּ אנְ קָ ה, ּפָ אגָ ה דֶ ב ִ יטִ י וְרִ ימִ ינֶ סֶ ה, וְאֶ ת האדומים ֹ אָ לִ יָטִ יקו ֹ , קְ רָ קָ אז'ּולּו נֵ רו, מו ֹ רֶ סְ קו ֹנו ֹ ּומונְ טָ אנָ אצִ 'ּיָה. כשמת, ב,1976- אשתו ז׳קלין ניהלה את האחוזה והמשיכה את מפעל החיים הזה כמו גם את טיפוח משקי החי, הדגן, הזיתים והכרמים. כשהזדקנה, העבירה לבן הבכור ז׳אק את ניהול עדרי הבקר שאיכות בשרו נודעה למרחוק, לז׳אן-שארל מיודענו את הכרם והיקב, בעוד האח הצעיר, הנרי, פתח ממש בצמוד ליקב בקזלאבריבה מסעדה בשם לֶ ה פְ רֶ ר )בצרפתית ׳האח׳, כי ״בכל מקום אליו הגעתי אמרו לי: אה, אתה אח של ז׳אן שארל, או אה, אתה האח של ז׳אק״ אומר הנרי(. נהנה מחומרי גלם באיכות מעולה הוא מפגיש בה את היינות של ז׳אן שארל, את הבשר ושמן הזית של ז׳אק , כמו גם את ריבת המנדרינות וזרי הלבנדר של ז׳קלין. בתפריט של ׳האח׳ מיוצגים כתריסר מיינות הבית, והוא מהווה מקום מעולה לטעימה מעמיקה שלהם. מאז שנת ,2000 אז ירש ז׳אן שארל את הדומיין והרכיב את הגפנים הייחודיות בכל הכרם, הוא מעמיד רמקולים על הטרקטור שחונה בפאתו ומשמיע מוזיקה פוליפונית קורסיקנית מסורתית כדי לשמח את הגפנים הזקנות שלו. את אותה המוזיקה הוא משמיע ביקב, אחרי הבציר הידני והמיון, כשהענבים הבריאים תוססים על שמרי הבר במיכלי תסיסה מנירוסטה, ומבגירים לפי הצורך בנירוסטה, בטון או חביות עץ גדולות. ״מבחינתי, התרבות שלנו היא חלק מהטרואר״ אומר ז'אן-שארל. עם ייננות עדינה ובמינימום התערבות, מטרתו לאפשר לזנים המקומיים בכרם שלו לבוא לידי ביטוי מיטבי ביין. מבקרי היין בעולם גומרים עליו את ההלל בביקורות נלהבות במיוחד, אבל אם המוזיקה ניכרת ביין - רק אתם תוכלו להגיד. דומיין קומט )הרוזן( אבאטוצ'י הוא לא רק עוד יקב שמייצר יינות משובחים בחקלאות ביו-דינמית. מדובר במגדלור, מצפן ומנטור לתעשיית יין שלמה שהתפתחה בקורסיקה ומובלת קדימה לעבר סטנדרטים גבוהים של איכות שמקובלים במדינת האם של האי, צרפת. אנחנו בצ'ירז שמחים להיות אלו שחושפים אתכם, כנראה לראשונה, ליין קורסיקני, מה גם שלאי הים-תיכוני הזה, בו מגדלים ענבים באקלים חם, יש הרבה מן המשותף לתעשיית היין הישראלית שלנו.