אזור אנז׳ו הוא היום המקום הלוהט והדינמי ביותר בכל עמק הלואר. חבל הארץ האטלנטי הזה משנה פניו מקצה לקצה עם דם חדש יזמי, צעיר ובועט במוסכמות. יקבים חדשים אלו מסרבים לדשדש עם יינות שנין מתוקים כמו פעם ובמקום זאת הם עמלים קשה ויוצרים את המהפכה החשובה ביותר שהייתה בעמק הלואר מזה חמישים שנה – יצירת יינות יבשים, חדים ומינרליים בחבל אנז׳ו. בכך הם זכו לחשוף לעולם ביטוי חדש ומרגש, עם אישיות כובשת המעניק ביטוי מפעים לזן השנין על המסלע השחור, המאפיין את אזור מערב הלואר סביב העיר אנז׳ה.   

יצרנים כמו מארק אנז׳לי הראו את הדרך, המשיכו אותה יצרנים כמו ז׳ו פיתון, והיום ממשיכים להוביל את מהפת הלבנים היבשים יצרנים כמו רישאר לרואה, תומא בטארדייר וכמובן שני יקבים להם אני מקדיש את הכתבה ושדרך סיפורם המפתיע שהלך נגד כל הסיכויים, נכיר את עומקי התנועה הזו של הדור הצעיר המשנה את כל מה שהכרנו אודות החלק המערבי של הלואר.

בשנת 2019, ובצירוף מקרים שמימי, נוסדו מחדש שני יקבים שונים במרחק של כמה קילומטרים בקו אווירי. שני טרוארים קרובים אך בו בזמן שונים, המייצגים כנראה טוב יותר מכל דבר, את המהפכה המבורכת והמופלאה הזו. למרות שאני מכתת רגליים במשך הרבה למעלה משני עשורים בלואר, מצאתי מעט מאד יקבים, שהצליחו כבר בשנותיהם הראשונות לגעת בפסגות כה מרחיקות לכת כפי שעשו ואנסה שרואו בשאטו דה פלזאנס ובני הזוג לוק ובנדיקט ביקב החדש שלהם טרה ויטה וינום. לכן, זהו גם סיפורם של יקבים, דומים ועם זאת שונים, כוכבים עולים שעוד ידובר בהם רבות בשנים הבאות.   

אנז׳ו השחורה – ארץ צפחה ויין

אנז׳ו שבמערב עמק הלואר בצרפת הוא אזור יין נפלא ורחב ידיים שנהנה ממגוון סוגי קרקע. במזרחו, באנז׳ו הלבנה, בולטים מרבצי הטופו, סלע בהיר עשוי משקעי גיר וקלציט, ממנו נחצבו לבנים לטירות הפאר של אצילי הלואר. מבוכי מערות המחצבה הקרירות משמשים כיום כמרתפי יקבים וחביות עץ אלון מבגירות בהם יין בתנאי לחות אידאליים. במערב, סביב העיר אנז׳ה, הקרקע שחורה ברובה, עשויה סלעי יסוד כמו גרניט, סלעים מטמורפיים כמו צפחה, או געשיים כמו ריוליט וספיליט וכאן גם האקלים שונה בתכלית כשהקירבה לאוקיינוס מורגשת היטב.

כך שנהוג לכנות את שני האזורים; אנז׳ו הלבנה (עם אבני הגיר וסלעי המשקע) ואנז׳ו נואר או ׳השחורה׳ (זו עם הגרניט והצפחות). האדמה הכהה מקורה באגן הארמוריקני המהווה את אזור ברטני ומצפון מערב צרפת, בו משולבים סלעי יסוד פלוטוניים, באזור עשיר בפעילות וולקנית קדמונית. 

טרה ויטה וינום

יקב ׳טרה ויטה וינום׳ מצוי בלב אנז׳ו השחורה, וגפניו שולחות את שורשיהן בין השכבות הדקות של הצפחה הכהה ומספקות בכך חומר גלם ליין מורכב, מינרלי מאד, עם ציר של חמיצות רעננה ומובחנת, אנרגיה וחיות בלתי רגילים. 

טֶרָה וִיטָה וִינוּם (אדמה, חיים, יין) הוא היקב הצעיר של הזוג בנדיקט פטי ולוק בריאנד, שהצליח בזמן הקצר שחלף מאז הבציר הראשון שלו ב-2019 לסקרן אותנו מאד. עד כדי כך התרשמנו בצ׳ירז מהאיכות של היינות, שהיה ברור שלא נאפשר לכם שלא לטעום את החוויה הזו. כי מעבר לזה שאנחנו מכירים את לוק ובנדיקט שייסדו את טרה ויטה וינום, אנחנו עוד הכרנו את הכרמים ואת איכותם יוצאת הדופן עוד בהיותם שייכים לדומיין רִישׁוּ. 

ההיסטוריה של דומיין רִישׁוּ מתועדת אחורה עד המאה ה-16, אז רִישׁוּ מוזכר כספק יין לבית המלוכה. היקב הצנוע של רִישׁוּ בשובינה, בתת אפלסיון בשם קוטו דה ל׳אובאנס, ליד נהר האובנס (Aubance)  יובל של הלואר, נוסד ב-1920 כחלק מחווה רב-חקלאית (המעבדת יבולים שונים). הוא הפך ליקב על ידי הנרי רִישׁוּ, בן הדור השני, שויתר על שאר הגידולים והחליט להתמקד אך ורק בכרמים. הנרי זכור גם כמי שדחף לעשייתו של אנז׳ו בלאן, יין לבן יבש, בתקופה בה ביינות הלואר הלבנים באזור נותרה כמעט תמיד כמות מסוימת של סוכר. בני הדור השלישי של משפחת רישו כבר הפיקו מ-300 הדונם שלהם מגוון יינות מצוינים מענבי שנין בלאן, שרדונה, גאמיי, קברנה פרנק וקברנה סוביניון.

בשנת 1979 הפך האח הבכור, דידייה רִישׁוּ, ליינן הבית, וב-1993 קיבל אחיו הצעיר דאמיין רישו אחריות על הכרם. החל משנת 2000 הכרמים מטופלים אורגנית וב-2013 קיבל דאמיין את ההסמכה האורגנית המלאה ומיד החל במעבר לכורמות ביו דינמית, המדגישה את חשיבות איזון החיים בכרם. ב-2010 גדל השטח המעובד כשהאחים רִישׁוּ רכשו את ׳לה ביגוטייר׳, חלקת כרם נהדרת בת 30 דונם מעבר לנהר, באפלסיון סאבנייר, ממש מאחורי רוש או מואן. 

ב-2019 דידייה התעייף וביקש לצאת לגמלאות. בהעדר יורשים מתעניינים הבית נותר בידי דאמיין, שקיבל החלטה דרמטית: להעביר אותו הלאה. הוא בחר את הידיים הטובות של הזוג לוק בריאנד, יינן ויועץ יין יליד הלואר, ובנדיקט פטי, אשת שיווק ומסחר יין, שב-2020 השלימו את רכישת היקב בגיבויו של כריסטוף אובינו. 

מעבר לאורגני – החשיבות של מגוון ביולוגי

״ההחלטה לרכוש נבעה מהטרואר״ מסביר לוק. ״הקרבה ללואר, וליובליו האובנס (Aubance) והלאיון (Layon). השפעת הצפחה והקרקעות הוולקניות האחרות. אנחנו מתכוונים לתת טיפול נפרד ל-7 החלקות השונות שלנו ולוותר על שורות שאין בהן מספיק ייחוד״. על זאת מוסיפה בנדיקט ש״באדמה שמתפנה אנחנו נוטעים עצי פרי. כך נאפשר למגוון ביולוגי להתפתח וניצור מקומות קינון לעופות ציד ולעטלפים. סיימנו את המעבר לחקלאות ביו-דינמית כי אחד מהערכים שלנו זה החיים בכרם, ואנחנו נעזרים רבות בעצות מקצועיות שאנחנו מקבלים מקבוצת הייננים של ביודיוין (Biodyvin), ארגון הכורמים הביו-דינמיים״.

המסירות לעבודת הכרם מתבטאת בזמירה המוקפדת ובדילול שמטרתו לאוורר את האשכולות, וכן בשימוש בסוסי עבודה במקום טרקטורים שמהדקים את האדמה. רעיית כבשים באביב ובסתיו היא דרך לווסת את צימוח העשבים ולהוסיף חומר אורגני. 

היינות של טרה ויטה וינום – אגרוף ברזל בכפפת משי

אזור אנז׳ו ייצר במשך שנים אחד משניים, או יינות שנין מתוקים נפלאים, או יינות יבשים אך בשלים, שמנמנים ומלאי עוצמה. קשה היה למצוא באזור יינות שנין יבשים וחדים כפי שמוצאים בווברה, מונלואי, או סומור, שכן השילוב בין אדמה שחורה והלחות הרבה שמגיעה מהשפעת האוקיינוס האטלנטי בחלק המערבי של הלואר, גרמו לענבים לפתח ריקבונות, בין אם אציליים או לא, והיינות היו לרוב מלאים, מגושמים משהו ועם תחושה של מתיקות מדומה. זה רק לא יותר מעשור, מאז שיקבים החלו לעבוד קשה בכרמים וביקבים כדי להוציא יינות יבשים ומעודנים מאזורים אלו שבגדה השמאלית של הלואר. היקב שלפניכם הוא אחת הדוגמאות המרהיבות ביותר ששאנחנו מכירים, שיוצא עם סדרת יינות שנין מטרוארים שונים, קריסטליניים, חדים ומעוררי השראה.

אנז׳ו לבן – גראן וו

זהו יין המבטא את הייחודיות של כרם ׳גְרָאן ווֹ׳ המצוי לא רחוק מהיקב, דרומית לנהר האובאנס. הוא גדל על קרקע של סחף חרסיתי-חולי-צפחתי, והוא נבדל בתמהיל הגיאולוגי שלו, תוך כדי שהוא משלב בין אבן חול ירקרקה, עם גוונים סגולים, עם פתאניט בראש החלקה וריוליט וולקני בתחתיתה המעניקים מינרליות נפלאה ליינות.

החקלאות האורגנית והביו-דינמית מחד, המגוון הביולוגי שיש בכרמים מאידך, ומעל לכל, המשמעת המופלאה שיש לזוג הזה לוק ובנדיקט, מאפשרים את הנס הזה. עם חימצון מבוקר של התירוש, הקפדה על חיים בכרם לכל אורך התהליך, והבגרה ארוכה מאד על המשקעים העדינים למשך 24 חודשים חלקה בנירוסטה, חלקה בחביות גדולות ומיעוטה באמפורות, יוצרים את המתח הזה שנדיר כל כך למצוא באזור אנז׳ו. התוצאה, יין שנין חד ומדויק, עם אינטנסיביות נהדרת ואורך מרשים, אך למרות הארומטיות המובחנת של זן השנין בלאן, עם הפרי הנשיר המשגע שלו, אין ביין את הדבשיות האופיינית, או את תחושת המתיקות המדומה שמוצאים לעתים. זוהי באמת חוויה עצומה לשתות את היין ולראות כיצד הוא ממשיך להתפתח בכוס לאורך הארוחה.

טר דה 3

הרעיון של יין ׳טר דה 3׳ כפי ששמו מרמז, הוא לבטא את הפרי של 3 חלקות שונות בבעלות היקב; רוז׳רי, גראן וו וגאבושון, הנמצאים בטרוארים שונים במרחק לא רב מן היקב. הכרמים גדלים על קרקעות מטמורפיות כמו שיסט(צפחה) או וולקניות – ריוליט געשי, המעניקים מינרליות נפלאה ליינות. החקלאות האורגנית והביו-דינמית מחד, המגוון הביולוגי שיש בכרמים מאידך, ומעל לכל, המשמעת המופלאה שיש לזוג הזה לוק ובנדיקט, מאפשרים את הנס הזה. עם חימצון מבוקר של התירוש, הקפדה על חיים בכרם לכל אורך התהליך, והבגרה ארוכה מאד על המשקעים העדינים למשך 24 חודשים חלקה בנירוסטה, חלקה בחביות גדולות ומיעוטה באמפורות, יוצרים את המתח הזה שנדיר כל כך למצוא באזור אנז׳ו. התוצאה, יין שנין חד ומדויק, עם גוף דק יחסית, ולמרות הארומטיות המובחנת של זן השנין בלאן, עם הפרי הנשיר המשגע, אין ביין את הדבשיות האופיינית, או את תחושת המתיקות המדומה שמוצאים לעתים. כל חובב יין חייב פעם לטעום את יינות השנין של טרה ויטה וינום ולהיווכח איזו רעננות, איזו מינרליות מנפקים הטרוארים מלאי החיים שלהם. זהו יין מדויק, נקי, עם טוהר עילאי וסיומת ארוכה ומהדהדת באופן בלתי רגיל.

לה גראנד רוז׳רי

חלקת Les Rogeries היא יין הדגל של היקב וטרואר הגדול ביותר שלו, והוא נחשב בעיני רבים לגראן קרו לכל דבר ועניין. הכרם נטוע מזרחית לכפר דֶּנֶה, על הגדה המזרחית של הלואר, ממש מהצד השני של אפירה, אחד הכפרים של האפלסיון סבנייר, המצוי בגדה הימנית של הלואר. גראנד רוז׳רי היה קלו ישן, ועד היום הוא מוקף בשרידים הרוסים של חומה עתיקה, עם מפנה דרומי, ודרום מזרחי. היין עשוי מהענבים שבחלק העליון של גבעת רוז’רי, החלקה הגבוהה ביותר של היקב.

הגפנים ניטעו בין 1989 ל-1991 על מסלע מטמורפי של ריוליט, סלע געשי כחול-ירוק עשיר בקוורץ, ועליו יש אדמה רדודה מאד, כך שהגפנים טומנות את שורשיהן עמוק בסלע האם. זהו מיקרו אקלים חם יחסית, אך גם מאוורר מאד ובריא, כך שאין בו סכנה לריקבון האציל כפי שקורה לעתים קרובות באזור הזה של אנז׳ו והוא תמיד נטה להפיק יינות יבשים, עתירי אנרגיה ויכולת התיישנות.

עם הבגרה של 18 חודשים בעץ אלון צרפתי ניטרליות וגדולות ואמפורה איטלקית, יש ליין אף מורכב, מרוכז וטהור המתחיל מפירות נשירים כמו תפוח ואגס ומפוצץ באנרגיה. קשה לתאר את הדיוק והאורך של היין הזה, הוא מזכיר קצת את נוֹאֵל דֶּה מוֹנְטְבֶּנוֹ של רישאר לרואה, ומכיוון והם גם חברים טובים הם אף פעם לא רבים על מי טוב יותר.

הכפר סַבֶנְיֵר וחלקת ׳ביגוטייר׳

סַבֶנְיֵר הוא הביטוי המורכב, היבש והעוצמתי ביותר של זן השנין בלאן והוא מכונה לא פעם ״המלך״ של השנין בלאן היבש של אנז’ו. טרואר צפחתי זה, על נחיליו הוולקניים (קוורץ, ריוליט) מעניק ביטוי של יינות יבשים, עמוקים עוצמתיים ובעלי יכולת התיישנות פנומנליים. יין הביגוטייר מגיע מגפנים הגדלים על תערובת גיאולוגית מורכבת הנעה בין צפחה ירקרקה לסגלגלה, עם פתניט וחול. 

הרצון ביין היא לבטא במלואו את הפוטנציאל המקסימלי של האפלסיון האייקוני הזה. ההבגרה בחבית מדגישה את מרקם היין אך מבלי להסוות את הפרי ואת העושר המינרלי. כך שזהו יין עשיר ועוצמתי אך מאד אלגנטי בפה, עם סיומת מלוחה שנמשכת בחך זמן רב מאד. עם ריחות של אפרסק, אגס במסגרת מינרלית, יש ליין חך אנרגטי למרות מרקם עשיר ומלא. 

אנחנו ממליצים לחדרר את היין כשעה לפני השתייה, כדי ״לתת לו את הזמן״ להיפתח. אפשר כמובן לשתות עכשיו על גווני הפרי והרעננות שלו, או המתינו בין 5-10 שנים על מנת שתתפתחנה ארומות שלישוניות מורכבות יותר.

החקלאות האורגנית והביו-דינמית מחד, המגוון הביולוגי שיש בכרמים מאידך, ומעל לכל, המשמעת המופלאה שיש לזוג הזה לוק ובנדיקט, מאפשרים את הנס הזה. עם חימצון מבוקר של התירוש, הקפדה על חיים בכרם לכל אורך התהליך, והבגרה ארוכה מאד על המשקעים העדינים למשך 24 חודשים חלקה בנירוסטה, חלקה בחביות גדולות ומיעוטה באמפורות, יוצרים את המתח הזה שנדיר כל כך למצוא באזור אנז׳ו. התוצאה, יין שנין חד ומדויק, עם גוף דק יחסית, ולמרות הארומטיות המובחנת של זן השנין בלאן, עם הפרי הנשיר המשגע, אין ביין את הדבשיות האופיינית, או את תחושת המתיקות המדומה שמוצאים לעתים.

כל חובב יין חייב פעם לטעום את יינות השנין של טרה ויטה וינום ולהיווכח איזו רעננות, איזו מינרליות מנפקים הטרוארים מלאי החיים שלהם. זהו יין מדויק, נקי, עם טוהר עילאי וסיומת ארוכה ומהדהדת באופן בלתי רגיל.

אנז׳ו בלאן – פאוויון

היין שבידיכם מגיע מחלקה היסטורית יחידנית העונה לשם ׳פאוויון׳ והממוקמת בכפר דנה, מזרחית לנהר הלואר, ממש מול חלקת ה׳ביגוטייר׳ שבגדה השנייה, בכפר Savennières  חלקת pavillon פונה צפונה, עם גפנים בנות 60 שנה, הנטועים על צפחה ירקרקה ושברי אבן חול. היין מבגיר בשילוב של חביות ישנות וגדולות, ביצי בטון ואמפורות. אף עשיר, עם ריחות לימוניים, דבש ונגיעה של תבלין ג’ינג’ר, מבושם מאד אך מבלי להגדיש את הסאה. העושר הזה מורגש לחך, עם טעמים עמוקים של פירות הדר, חבוש ותפוח, כך שזהו אנז’ו לבן עגול ומרוכז, הנתמך ומאוזן באופן מושלם על ידי מינרליות עצומה.

אינפוזיון

כשמו של היין ׳אינפוזיון׳ אתם מבינים שמטרת היין היא לבטא שיא של קלילות, אלגנטיות ועידון. אינפוזיון או השרייה בעברית, אומר שאין כאן מיצוי, לא של צבע ולא של טאנין, שההשריות קצרות בלבד, בחלקן באשכולות שלמים, וכמובן שהסחיטה תהיה עדינה כל האפשר על מנת לשמר את מירב העדינות והארומטיות של היין.

כבר באף היין מסגיר את המקוריות של העירוב המקורי הזה של זני הלואר, עם ביטויי מאד רענן וארומטי של שני הזנים האדומים העדינים של הלואר – גאמיי וגרולו. גם הצבעוניות של התווית באדום וצהוב מרמזת על השילוב של זנים אדומים ולבנים יחדיו כאשר שנין בלאן מרכך את התוצאה ומוסיף חמיצות טובה ופרי עגול ומהנה מאד. גם החקלאות האורגנית והביו-דינמית והמגוון הביולוגי שיש בכרמים מקנים ליין איזון ורעננות רבה והמרקם המעודן נותן לכם יין שאפשר לצנן מעט ולהגיש אותו גם בחודשי האביב והקיץ.

היינות ההיסטוריים של גבעת Chaume, והמהפכה של שאטו דה פלזאנס

מעט מאד יקבים בעולם מצליחים כבר בשנים הראשונות לגעת בפסגות כה גבוהות כפי שעשתה ואנסה שרואו מאז שרכשה ב-2019 את שאטו פלזאנס. אמנם זה יותר קל כשאת רוכשת טרואר כה נפלא על גבעת שום, הידוע כבר מימי הביניים כאדמות עידית, ואם תוסיפו לכך את עבודת הכרמים הנפלאה של גי רושה, ממנה היא רכשה את היקב, שהעביר את החקלאות לאורגנית, עם כרמים מלאי חיים ומגוון ביולוגי טבעי לתפארת. ועדיין, בכל השנים שאנחנו מכתתים רגליים באזורי יין, לא ראינו עלייה מטאורית כה משמחת, ששכנעה אותנו כבר מן הבצירים הראשונים כמו זו של ואנסה, שיצרה רנסנס של ממש בשאטו דה פלזאנס. אין לנו ספק שזהו יקב שעוד ידובר בו רבות בעולם.

וָאנֶסָּה שֶׁרוּאוֹ, הייננית הצעירה והסופר מוכשרת שעומדת מאחורי היין הנפלא שלפניכם לא גדלה במשפחה של כורמים או ייננים, ולא במשפחה בעלת הון רב. להפך – היא נולדה בדרום צרפת וכבת לאיש צבא נדדה ממקום למקום. ״הייתי ילדת עיר אמיתית״, היא אומרת בחיוך הענק, הכובש שלה. ״לא היה לי מושג איך צמחים גדלים!״ מהוריה – וָאנֶסָּה לא קיבלה כרמים וגם לא התעניינות מיוחדת ביין. באוניברסיטה – היא בחרה ללמוד עיתונאות כי רצתה להיות כתבת ולטייל בעולם. ואז, בטעימה ששינתה את חייה, גילתה שהיא יכולה להבדיל בין יין בורדו שהגיע מהגדה השמאלית של נהר הז׳ירונד ליין שהגיע מהגדה הימנית שלו.

ברגע של הארה היא החליטה לעזוב את עבודת העיתונאות ולחזור לספסל הלימודים, הפעם בכורמות וייננות. היא העמיקה בטעימות יין, גילתה העדפת חך ליינות אורגניים וביו-דינמיים, והתנסתה בייצור באזורים הצרפתיים עמק הלואר ושמפיין, ובפנדס (ספרד). לבסוף חזרה הביתה, לעמק הלואר, לאזור היין אנז׳ו, בו הרגישה בבית מגיל 17. “התגעגעתי!” היא אומרת בפשטות.

להגשים חלום

החלום היה לנהל אחוזת כרמים ולייצר יין משלה. היא כתבה אותו לפרטי פרטים: 100, אולי 120 דונם; כרמים איכותיים, אורגניים; יקב. היא התחילה לדבר עם אנשים, להפיץ שמועה שהיא מחפשת. יום אחד אמר לה אחד מהם: ״בואי, יש לי משהו להראות לך״. הוא לקח אותה לשאטו דה פלזאנס, אחוזת כרמים מרגשת על נהר הלאיון, אחד מיובליו של הלואר, כ-10 ק״מ מדרום לסאבנייר. ״וואו״, היא אמרה, ״זה היה כל מה שרציתי ועוד יותר״.

שאטו דה פלזאנס, עם כרמי השנין בלאן המרהיבים שלו נמצא על הקרקעות המטמורפיות, עם  ה׳צפחה׳, ה׳ספיליט׳ וה׳פודנג׳ של האפלסיון שום (Chaume) ו-קאר דה שום (Quarts de Chaume). השאטו היה בבעלותו של גי רושה, דמות צבעונית ומרדנית עם אוצר קללות מרשים. רושה היה הראשון שעשה שנין בלאן יבש באזור שום, אפלסיון של יינות מתוקים ונשפט על כך כשסימן אותו כיין AOC של האזור. למרות האיסור, הוא המשיך, ואף קרא ליין שלו l’Insolent (“החצוף”). כחלוץ, הכרמים של גי היו אורגניים כבר מ-1995, וביו-דינמיים מ-2008. לרושה לא היו יורשים או ממשיכי דרך והוא חיפש את האדם הנכון לקחת את מפעל החיים הזה לידיו.

״זה מדהים״, וָאנֶסָּה חשבה, ״חוץ מהשאלה הקשה של הכסף…״

״אל דאגה״, אמר לה האיש, ״יש לי שני חברים״.

לא חלף יום, ושֶׁרוּאוֹ בת ה-31 הייתה ברכבת לפריז, בדרכה לבר יין (אופנתי) לפגוש את ״שני החברים״. הם היו נלהבים, שתו הרבה שנין בלאן, התרגשו, לחצו ידיים, תכניות נרקמו, ושֶׁרוּאוֹ הייתה מאושרת. אבל המשקיעים נסוגו, ו- וָאנֶסָּה, שנותרה עם הסכם רכישה ובלי הכסף הדרוש להשלמת העסקה, גילתה בנוסף לכל שהיא בהריון. למזלה ולמזלנו, רושה המתין עד שמצאה משקיע חדש.

ב-12 לספטמבר 2019 ואנסה קיבלה את מפתחות האחוזה, ויום לאחר מכן התחיל הבציר הראשון שלה. ב-14 באוקטובר 2019, בדיוק כשהבציר הסתיים, נולד התינוק.

לשמור על המתנה מכל משמר

התעקשות ומסירות מובילים את וָאנֶסָּה גם היום. היא מטפלת בכרמים שלה תוך הקפדה מלאה על ערכי קיימות וטבע ומייצרת יינות מרשימים שמצליחים לרגש חובבי יין בכל העולם.

השינוי הראשון שעשתה היה לשפר את המגוון הביולוגי בקרקע. ונסה הפסיקה לחרוש את 250 הדונם שלה, ואפשרה לעשבי בר וצמחי תבלין לגדול בין השורות. בנוסף, התקינה בתים לעטלפים ולציפורי טרף, שתלה גדרות חיות והחלה תוכנית אגרו-יערנות במסגרתה נוספו עצי פרי ואגוזים בין השורות בכרמים. במקום לשרוף את הגזם, כפי שמקובל, ואנסה מצאה ספק שהופך אותו לגפרורים.

היקב בגבעת שום מוקף כרמים שהיו ידועים ביינות המתוקים שהופקו מהם, אך ואנסה מייצרת מהם בעיקר יינות יבשים לחלוטין. יש כיום ארבעה יינות לבנים יבשים, הראשון הוא יין הכניסה של היקב, היין המקסים l’Anjou Blanc, שמגיע מכרמים צעירים וחלקם פרי שוָאנֶסָּה קונה, יין המעניק אפשרות להכיר את הסגנון המדויק וקריסטליני של היקב.

השלושה האחרים מגיעים כולם מכרמים סביב השאטו. הראשון העשוי מערוב של חלקות שונות ונקרא ׳רונסריי׳ Ronceray – השם שנתנו באפלסיון ליינות הלבנים היבשים של אזור שום. ואז שני קווה (cuvée) של כרם יחידני, האחד נקרא La Grande Pièce והשני ׳זרזיי׳ Zerzilles מחלקה במזרח האפלסיון בתוך התחום המועד ביותר לבוטריטיס – קאר דה שום. בנוסף ביקב מייצרים שני יינות אדומים מ-50 דונם של קברנה פרנק וקברנה סוביניון, יין מסאבנייר וכשהבציר מאפשר זאת יוצאים גם יינות מתוקים תחת האפלסיונים ׳שום פרמייה קרו׳ ו׳קאר דה שום׳ גראן קרו.

היינות של שאטו פלזאנס

אזור אנז׳ו ייצר במשך שנים אחד משניים, או יינות שנין מתוקים נפלאים, או יינות יבשים אך בשלים, שמנמנים ומלאי עוצמה שהושפעו מבוטריטיס ורקבונות אפרפרים. קשה היה למצוא באזור יינות שנין יבשים וחדים כפי שמוצאים בווברה, מונלואי, או סומור, שכן השילוב בין אדמה שחורה והלחות הרבה שמגיעה מהשפעת האוקיינוס האטלנטי בחלק המערבי של הלואר, גרמו לענבים לפתח רקבונות, בין אם אציליים או לא, והיינות היו לרוב מלאים, מגושמים משהו ועם תחושה של מתיקות מדומה. זה רק לא יותר מעשור, מאז שיקבים החלו לעבוד קשה בכרמים וביקבים כדי להוציא יינות יבשים ומעודנים מאזורים אלו שבגדה השמאלית של הלואר. גי רושה ממנה קנתה ואנסה את השאטו היה מחלוצי המעבר לייננות יבשה, וגם כיום שאטו פלזאנס הוא אחת הדוגמאות המרהיבות ביותר שאנחנו מכירים, שיוצא עם סדרת יינות שנין מטרוארים שונים, יבשים, קריסטליניים, חדים ומעוררי השראה.

ל׳אנז׳ו בלאן – ביטוי מקסים של שנין על נהר הלאיון

יין ׳הכניסה׳ ל׳אנז׳ו בלאן, כפי ששמו מרמז, בא לבטא שנין בלאן מאזור אנז׳ו, בעיקר מזה שסביב הנהר לאיון. הכרמים גדלים על קרקעות של שיסט (צפחה) המעניקים מינרליות נפלאה ליינות. החקלאות האורגנית והביו-דינמית מחד, המגוון הביולוגי שיש בכרמים מאידך, ומעל לכל, המשמעת המופלאה עליה שומרים ואנסה והצוות שלה בניצוחו של ז׳אן פייר ברנאר שעוד עבד עם רושה, מאפשרים את הנס הזה. עם הקפדה על חיים בכרם, על חימצון מבוקר של התירוש כדי שיהיה חסין לחמצן ככל האפשר, ותוך עבודה מעודנת לכל אורך תהליך עשיית היין, יוצרים את המתח הזה שנדיר כל כך למצוא באזור אנז׳ו. התוצאה, יין שנין חד ומדויק, עם גוף דק יחסית, ולמרות הארומטיות המובחנת של זן השנין בלאן, עם הפרי הנשיר המשגע, אך ללא תחושת המתיקות המדומה שמוצאים לעתים. כל חובב שנין חייב לטעום את יינות השנין של פלזאנס ולהיווכח איזו רעננות מינרלית מנפקים הטרוארים מלאי החיים של אזור שום ונהר הלאיון. בשביל יין הבסיס של היקב זה ממש ממלא השראה

רונסריי והיינות היבשים של אנז׳ו

רונסריי הוא השם שבחרו המגדלים של אזורChaume לקרוא ליינות הלבנים היבשים שנעשים באזור שום וקאר דה שום, אשר האפלסיון מחייב שהיין יהיה מתוק. רונסריי הוא המנזר שהחזיק את האדמות של שום כבר במאה ה-11 והבחירה בו כשם הייתה לציין את רוחק הראייה של הנזירות בהכירן את סגולות הטרואר הייחודי. הענבים מגיעים מכרמים הגדלים ממש מתחת ליקב, על קרקעות של שיסט (צפחה), ספיליט וחול, המעניקים מינרליות נפלאה ליינות. החקלאות האורגנית והביו-דינמית מחד, המגוון הביולוגי שיש בכרמים מאידך, ומעל לכל, המשמעת המופלאה עליה שומרים ואנסה והצוות שלה בניצוחו של ז׳אן פייר ברנאר שעוד עבד עם רושה, מאפשרים את הנס הזה. עם הקפדה על חיים בכרם, על חימצון מבוקר של התירוש כדי שיהיה חסין לחמצן ככל האפשר, ותוך עבודה מעודנת לכל אורך תהליך עשיית היין, יוצרים את המתח הזה שנדיר כל כך למצוא באזור אנז׳ו. התוצאה, יין שנין אלגנטי, חד, עם מינרליות נהדרת, ואורך נפלא.

כל חובב שנין חייב לטעום את יינות השנין של פלזאנס ולהיווכח איזו רעננות מינרלית מנפקים הטרוארים מלאי החיים של אזור שום ונהר הלאיון. זהו יין מדויק, נקי, עם טוהר עילאי וסיומת ארוכה ומהדהדת באופן בלתי רגיל.

׳החלקה הגדולה׳ – שנין בלאן על קרקע ׳פודנג׳ ייחודית

יין ׳לה גראנד פייס׳ הוא ביטוי של שנין בלאן מכרם יחידני על קרקע ייחודית הנקראת פודנג ממש למשרגלות היקב על גבעת Chaume. החקלאות האורגנית והביו-דינמית מחד, המגוון הביולוגי שיש בכרמים מאידך, ומעל לכל, המשמעת המופלאה עליה שומרים ואנסה והצוות שלה בניצוחו של ז׳אן פייר ברנאר שעוד עבד עם רושה בכרמים, מאפשרים את הנס הזה. עם הקפדה על חיים בכרם, על חימצון מבוקר של התירוש כדי שיהיה חסין לחמצן ככל האפשר, ותוך עבודה מעודנת לכל אורך תהליך עשיית היין, יוצרים את המתח הזה שנדיר כל כך למצוא באזור אנז׳ו. התוצאה, יין שנין חד ומדויק, עם גוף עשיר מעט יותר, עם הפרי הנשיר המשגע האופייני לשנין בלאן, אך ללא תחושת המתיקות המדומה שמוצאים לעתים.

הביטויים הנדירים של זן הקברנה סוביניון בעמק הלואר

אנז׳ו שבמערב עמק הלואר בצרפת הוא אזור יין נפלא ורחב ידיים שנהנה ממגוון סוגי קרקע. במזרחו, באנז׳ו הלבנה, בולטים מרבצי הטופו, סלע בהיר עשוי משקעי גיר וקלציט, ממנו נחצבו לבנים לטירות הפאר של אצילי הלואר. מבוכי מערות המחצבה הקרירות משמשים כיום כמרתפי יקבים וחביות עץ אלון מבגירות בהם יין בתנאי לחות אידאליים. במערב, סביב העיר אנז׳ה, הקרקע שחורה ברובה, עשויה סלעי יסוד כמו גרניט, סלעים מטמורפיים כמו צפחה, או געשיים כמו ריוליט וספיליט וכאן גם האקלים שונה בתכלית כשהקירבה לאוקיינוס מורגשת היטב.

כך שנהוג לכנות את שני האזורים; אנז׳ו הלבנה (עם אבני הגיר וסלעי המשקע) ואנז׳ו נואר או השחורה (זו עם הגרניט והצפחות). האדמה הכהה מקורה באגן הארמוריקני המהווה את אזור ברטני ומצפון מערב צרפת, בו משולבים סלעי יסוד פלוטוניים, באזור עשיר בפעילות וולקנית קדמונית.

שאטו דה פלזאנס מצוי כאמור בלב אנז׳ו השחורה, וגפניו שולחות את שורשיהן בין השכבות הדקות של הצפחה הכהה ומספקות בכך חומר גלם ליין מורכב, מינרלי מאד, עם ציר של חמיצות רעננה ומובחנת, אנרגיה וחיות בלתי רגילים.

לכל מי שמכיר כבר את יינות הקברנה פרנק הנפלאים של הלואר, הביטוי כאן אחר, שכן כאמור, אנז׳ו הוא האזור היחיד בלואר בו קברנה פרנק גדל על קרקעות שחורות של סלעי יסוד ושל מסלע מטמורפי. ולכן האופי הסגנוני שונה ממה שאנו מקבלים באזורים ׳הלבנים׳ של מרכז הלואר – כמו הכפרים שינון, בורגיי וסומור, שם הכרמים יושבים על סלעי משקע לבנים.

עלי גבעה שם בלואר

שמו של היין מסגיר את מיקום הכרם ׳על הגבעה׳ המפורסמת של שום chaume בחלקים שפחות מתאימים לגידול שנין בלאן. גפני הקברנה פרנק והקברנה סוביניון נטועים על קרקעות שיסט מטמורפי וספיליט, המעניקים מינרליות מעט מעושנת ליין. החקלאות האורגנית והביו-דינמית והמגוון הביולוגי שיש בכרמים מקנים ליין איזון ורעננות ומרקם מלא אך טאנין מעודן. התוצאה לפניכם, יין אדום עם ארומטיות אופיינית של משפחת הקברנה, עם פלפל חלפיניו, ושילוב נהדר של פרי אדום ושחור. זהו יין אלגנטי מאד וללא כל תחושה של הבשלת יתר או של כובד, למרות 14% האלכוהול שלו. יש ביין איזון מקסים, עם פרי רענן ומרקם חלק ועגול כשאיכות הטאנינים משיים ורכים. זהו יין עם סיומת ארוכה ומתמשכת שמראה עוד אופי שונה וייחודי ליינות האדומים של הלואר.

החלקה היחידנית של גראן לופן

הכרם ממנו נוצר גראן לופן יושב ממש ׳על הגבעה׳ המפורסמת של שום chaume בחלקים שפחות מתאימים לגידול שנין בלאן ולחילופין יוצרים אדומים נפלאים. אלו למעשה גפני הקברנה פרנק והקברנה סוביניון היחידות הנטועות על גבעת שום, על קרקעות שיסט מטמורפי וספיליט, המעניקות מינרליות מעט מעושנת ליין. החקלאות האורגנית והביו-דינמית והמגוון הביולוגי שיש בכרמים מקנים ליין איזון ורעננות ומרקם מלא אך טאנין מעודן. התוצאה לפניכם, יין אדום עם ארומטיות נפלאה ומאד אלגנטית של משפחת הקברנה, עם פלפל ירוק, חלפיניו, ושילוב נהדר של פרי אדום, ירוק ושחור. זהו יין עם הרבה עידון וקלאסיות, ללא כל תחושה של הבשלת יתר או של כובד. יש ביין איזון שובה לב, עם מרקם מלא ועגול וטאנינים איכותיים, משיים ורכים. זהו יין עם סיומת ארוכה ומתמשכת שמראה עוד אופי שונה וייחודי ליינות האדומים של הלואר.