חורף הוא זמן מצוין לחשוב על יינות אדומים. תחושת החמימות העולה מן המרקם ואפילו החספוס העדין המגיע מן הטאנין מתאימה כמו כפפת משי לעונת הכפפות. עולם היין האדום הוא עשיר ומגוון, ומטבעו מציע חוויות שונות במשקלים שונים בין אם אלו היינות האדומים המפורסמים בעולם או זנים ילידיים עלומים עדיין, בין אם אלו יינות עמוקים וכבדים או קלילים ואלגנטיים. היינות האדומים אמנם בירידה קלה בשנים האחרונות כשהייצור העולמי ירד מ-49% ל-43% בלבד, וזאת בעקבות העלייה בייצור יינות רוזה ומבעבעים. עם זאת, בקרב קטגוריית הפרמיום נראה שהיין האדום עדיין מולך.

ישנם למעלה מ-2,000 זנים אדומים בעולם, בין אם מדובר בזנים פופולריים ומוכרים כמו קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר או שיראז או בזנים נדירים וייחודיים כמו בסטארדה, אספדיירו או קסינומאברו, לכל אחד מהם יש אופי וייחוד וכשהם עשויים גם מתוך חשיבה על ביטוי הטרואר, הרי שהם מספרים לנו בטעמם את תנאי האזור ממנו הם מגיעים.

איטליה, צרפת, ספרד, וארגנטינה הן בין המדינות המובילות בייצור יינות אדומים, וכל אחת מהן מביאה את הייחוד שלה דרך הטרוארים המגוונים שלהם ודרך המסורות המקומיות. בעשורים האחרונים, גם מדינות כמו צ׳ילה, אוסטרליה וארצות הברית מהוות שחקניות מרכזיות ומציעות יינות אדומים שחלקם כבר הפכו לנכסי צאן ברזל של תרבות היין העולמי.

עשרת הזנים האדומים הנפוצים ביותר בעולם לפי הסדר הם: קברנה סוביניון, מרלו, טמפרניו, סירה (או שיראז), גרנאש, פינו נואר, מלבק, סנג׳ובזה, נביולו וזינפנדל (או פרימיטיבו). כל אחד מהם מציע פרופיל טעמים שונה ומרתק, ותורם למגוון האדיר של יינות האדומים שממלאים את העולם.

בסקירה הקצרה אני מזמין אתכם להכיר על קצה הפותחן, כמה מהזנים האדומים החשובים והמעניינים ביותר. מקווה שיסלחו לי לא מעט זנים מקסימים שמפאת המקום לא הצלחתי לציינם הפעם. אשתדל לחזור ולעדכן את הרשימה, כי זוהי תקופה נפלאה בה אנחנו לא מפסיקים לגלות זנים עלומים מרתקים ומבטיחים כמעט בכל מדינה בעולם.  

לנוחותכם, כתבתי אותם בסדר אלפביתי ולא בסדר חשיבות, כך שאנא ראו עצמכם רשאים לדלג ולקפץ ביניהם כראות עיניכם.  

אליקנט בושה Alicante Bouschet
אליקנט בושה, הידוע לפעמים פשוט כ”אליקנט”, נוצר במאה ה-19 על ידי מגדל גפן בשם הנרי בושה. זוהי הכלאה בין גפן שיצר אביו לבין גרנאש, והפך לזן עם צבע עז שמבשיל מוקדם. בעבר, שימש בעיקר כדי “לצבוע” יינות שולחניים דלילים בדרום צרפת. בישראל, הוא היה חלק מייצור הגרנאש רוזה הפחות מוצלח של פעם. כיום, בפורטוגל ובספרד, הזן הזה – שנקרא שם גרנאצ׳ה טינטוררה – מתחיל להפתיע ביינות מרשימים וזוכה להכרה הולכת וגדלה.

ארגמן Argaman
הנה סיפור על יצירתיות ישראלית: ארגמן הוא תוצאה של הכלאה בין קריניאן לזן פורטוגלי בשם סוזאו, במטרה ליצור גפן המתאימה לאקלים המקומי. שנים רבות נחשב הזן לדל באיכויות, בעיקר בשל יתרונו היחיד – עמידותו למחלות ותנובה יפה. אבל אבי פלדשטיין, יינן אמיץ, מאמין בו למרות הכל ונראה שהוא אחד האנשים היחידים שיודעים לדבר אל לב הזן, ולהצליח להוציא ארגמן מן הסלע. בזכותו אנחנו מתחילים לראות כמה יינות ארגמן מיוחדים ומלאי אופי.

אספיידירו Espadeiro
זן נדיר שגדל בגאליסיה שבספרד ובאזור ויניו ורדה שבפורטוגל. הוא מייצר יינות חדים וחמצמצים, ובעיקר מפתיעים בקסמם. ואולי עם ההתחממות הגלובלית, הגפן הזו מתחילה לגלות את הפוטנציאל שלה.

אליאניקו Aglianico
זן עוצמתי מאיטליה, בעיקר מאזור קמפניה. הוא מפיק יינות טאניים, חזקים ובעלי ארומה מורכבת, המגיעים לשיאם בכפר טאורזי, לא רחוק מנאפולי. בזכות הטאנינים והחומציות שלו, מכנים אותו לעיתים “הברולו של הדרום”.

באגה Baga
זן הענבים המזוהה עם אזור באייראדה שבצפון פורטוגל. הענבים קטנים ובעלי קליפה עבה, ולכן היינות המופקים מהם הם טאניים מאוד ומורכבים. בעשור האחרון, בזכות ייננים כמו לואיש פאטו, המכונה לפעמים “מיסטר באגה”, החלו לייצר יינות מעודנים יותר שהחזירו את הזן הזה למרכז הבמה.

באסטרדו Bastardo
בעמק הדואורו קוראים לו באסטרדו, אך בז׳ורה שבצרפת מכירים אותו כטרוסו. גם בגליסיה שבספרד הוא נוכח, ובאזורים הגבוהים של ולדאוראס מכנים אותו מרנזאו או בסטארדה. זן מסקרן שמשתנה בהתאם לטרואר.

בלאופרנקיש Blaufränkisch
זן מרכז-אירופי שמייצר יינות פירותיים ומלאי חיים. חמיצותו המצוינת והארומטיות שלו הפכו אותו ליין שאסור לפספס. הוא גדל בעיקר באזור בורגנלנד שבאוסטריה, ולעיתים גם בהונגריה, שם קוראים לו “קק פרנקוש” (כחול בהונגרית). זהו יין שקל להתאהב בו בזכות השילוב הנהדר של פירות ותבלינים.

ברברה Barbera
זן אהוב מחבל פיימונטה שבאיטליה, שתמיד היה מעין כינור שני לנביולו המלכותי. אך בשנים האחרונות, יינות ברברה הפכו למעולים לא פחות, עם חומציות טבעית גבוהה וניחוחות פירותיים מרעננים. כאשר מטפלים בזן כראוי, ניתן להפיק ממנו יינות עדינים ומלאי פרי שמתאימים גם לקיץ מחד, אך גם יינות מורכבים ומאריכי ימים.

גאמיי Gamay
הזן העיקרי בחבל בוז׳ולה, מפיק יינות קלילים, ארומטיים וכיפיים לשתייה. למרות שמלך צרפת אסר על גידולו בבורגון במאה ה-14, כיום אפשר למצוא כרמים רבים של גאמיי, במיוחד באזורים שבהם הפינו נואר לא משגשג. הגרניט של האזור משתלב באופן נפלא עם הגאמיי, ויוצר יינות בעלי סגנון קליל וייחודי. ביטויי הזן, בתסיסה באשכולות שלמים ומינימום התערבות יצרו מהפכה של ממש בעולם היין והיו מקור השראה לייננים רבים ברחבי העולם.   

גרנאש או גרנאצ’ה Grenache (Garnacha)
הזן שמגיע במקור מספרד אבל זכה להצלחה דווקא בצרפת, במיוחד בשאטונף-דו-פאפ ובעמק הרון הדרומי. זהו ענב עם מעט טאנינים והרבה פרי אדום ופרחים, והוא משמש ליצירת יינות עשירים, מלאי ניחוח ומעט חמיצות. לעיתים קרובות מערבבים אותו עם סנסו, סירה או מורבדר כדי להוסיף לעומק ולעניין. בשנים האחרונות שבה ספרד למרכז הבמה ההיסטורית וכיום היא מייצרת יינות גרנאצ׳ה מקסימים וסופר אלגנטיים, במיוחד בהרי הגרדוס ובאזור מנטרידה שמדרום וממערב למדריד.  

גרולו Grolleau
זן מינורי מעמק הלואר שמופיע לעיתים קרובות לצד גאמיי. בשנים האחרונות הוא זוכה לעדנה מחודשת, ומשמש גם ליינות רוזה ד׳אנז׳ו, קלים ורעננים.

דולצ’טו Dolcetto
למרות שמו, בזן הדולצ’טו אין שום מתיקות. זהו היין האדום היומיומי של פיימונטה, איטליה, המציע הרבה טעמים של שזיף, אוכמניות וליקריץ. קליל, חינני, ומלא בניחוח פרחים – זהו יין מושלם לשתייה קלילה ולא מחייבת.

זינפנדל Zinfandel
שמו המפורסם יותר של זן הפרימיטיבו שהתאקלם באופן נפלא בארצות הברית והפך לאחד הזנים המפורסמים ביותר בקליפורניה, הידוע ביינותיו העזים ושופעי הפרי. זינפנדל הגיע לאמריקה כנראה במאה ה-19 והפך שם לסמל של יינות עשירים ובשלים, עם טעמים של דובדבנים מיובשים, ליקריץ וטבק. ועם זאת כשנוצר ביקבים טובים כמו לייטון ספרינגז של יקב רידג׳, תפגשו בקבוקי זינפנדל שמתיישנים באלגנטיות אפילו עשרות שנים.

טאנאט Tannat
זן ייחודי, טאני ועוצמתי שמקורו במדיראן שבדרום-מערב צרפת. הפך לאחד הזנים החשובים גם באורוגוואי, לשם הגיע בזכות המהגרים הבסקים. טאנאט נחשב לאתגר עבור הייננים בשל הטאנינים הקשוחים שלו, אבל כיום בזכות טכניקות חדשניות, כמו מיקרו-חימצון, הצליחו לרכך את עוצמתו ולהפוך אותו ליין נגיש ומרשים. אורוגוואי למעשה אימצה את הטאנאט כיין הלאומי שלה.

טוריגה נסיונל Touriga Nacional
הזן ה׳לאומי׳ של פורטוגל, ואחד החשובים בייצור יינות הפורט המפורסמים. גדל בעיקר באזור הדואורו ובאזור דאו, והוא זוכה לשבחים בזכות עוצמתו, הארומות המורכבות שלו, ואיכות היינות שהוא מפיק. יש המכנים אותו “היהלום של פורטוגל” ויש כמו דירק ניפורט שמעדיפים על פניו זנים אחרים אלגנטיים יותר. מכל מקום אין ספק שמדובר בזן שמצליח להציג עומק, טאנינים, ופוטנציאל התיישנות יוצא דופן.

טמפרניו Tempranillo
זן הדגל של ספרד, במיוחד באזורים כמו ריוחה וריברה דל דוארו. הוא נפוץ מאוד בספרד, אך מחוץ לארץ מולדתו הוא לא הצליח כל כך למצוא לעצמו בית, אולי בגלל האופי הייחודי של הטרוארים הספרדיים. טמפרניו מתאפיין בארומות של פרי אדום, תבלינים, ולעיתים גם עור ויש שמזהים אותו כשמקבלים ריח של וניל וקוקוס, במיוחד כשמבגירים אותם בחביות עץ אלון אמריקאי כמו שמקובל היה לאורך שנים בריוחה. מוכר גם תחת השם ארגונש או טינטה רוריז בפורטוגל.  

לאגריין Lagrein
זן מאזור טרנטינו-ואלטו אדיג’ה שבצפון איטליה, ממש בלב הרי האלפים. לאגריין מפיק יינות מלאי גוף, עם גוונים של פירות יער כהים ורעננות יוצאת דופן. בשנים האחרונות הוא זוכה לפופולריות גם מחוץ לאיטליה, בזכות המבנה החזק והאיזון שהוא מציג.

מנסיה Mencia
זן איכותי מצפון-מערב ספרד, במיוחד באזורים כמו ביירזו. מדובר בזן שמייצר יינות מרתקים עם טעמים של פירות אדומים ותבלינים, המשלבים קלילות ואופי שרירי. יש שאומרים שמנסיה מזכיר קצת את הסירה, וזה הופך אותו לאחת מהבחירות המסקרנות ביותר בקרב חובבי יינות עכשוויים. אחד הזנים האדומים הכוכבים כיום בעולם.

מורוודר או מונאסטרל Mourvèdre (Monastrell)
זן חסון וייחודי שמבשיל לאט ומשגשג בספרד ובדרום צרפת. זן המורוודר משמש לעיתים קרובות כחלק מהשילוש הקדוש הקרוי  GSM (גרנאש, סירה ומורוודר), בזכות החספוס, העוצמה, והטעמים האדמתיים שלו. האפלסיון בנדול שבפרובנס מפיק יינות שמתיישנים במשך עשרות שנים והפוטנציאל שלו באמת מרתק. בארץ מתחילים למצוא סוף סוף כמה יינות המבטיחים עתיד מקומי נאה.

מלבק Malbec
המלבק הפך לסמל של ארגנטינה, במיוחד באזור מנדוסה, שם הוא הפך לזן הלאומי. במקור הוא מגיע מאזור קאהור שבדרום מערב צרפת, או בעמק הלואר שם מכנים אותו Côt אך באמריקה הדרומית הוא מצא תנאים אידיאליים שהפכו אותו ליין שופע, עשיר ואהוב ברחבי העולם. הפופולריות שלו נובעת מהעומק המלא והטעמים העסיסיים של פירות כהים, פרחים ותבלינים.

מרלו  Merlot
למרות שאיבד הרבה מקרנו אחרי הסרט ׳דרכים צדדיות׳ בו הוא סומן כארכיטיפ של הזן המגושם וחסר העידון, מרלו הוא עדיין הזן השני הנפוץ ביותר בעולם, וכשהוא גדל בסנט אמיליון או פומרול בבורדו – הוא זוכה לשיא של עידון. מרלו נחשב קל לגידול, מה שהפך אותו לזן פופולרי מאוד גם בעולם החדש. בארץ, למרות שהוא פחות מפורסם מקברנה, ישנם כמה יינות מרלו מקסימים ומלאי אופי. הפרי הרך, הארומות העדינות, והטאנינים הנעימים שלו הופכים אותו ליין נגיש ונעים לשתייה.

מרסלן Marselan

הכלאה מוצלחת בין קברנה סוביניון וגרנאש שנעשתה בעיר מרסייאן באזור לנגדוק, אך כיום נטוע במקומות רבים בעולם, ביניהם בישראל ובסין. מעניק את הפרותיות והנדיבות של הגרנאש עם חוט השדרה הטאני והיציב של הקברנה.  

מונטפולצ’יאנו Montepulciano 

הענב האדום של חבל אברוצו שבאיטליה, מונטפולצ’יאנו הוא זן מעט מחוספס ו״כפרי״, ועדיין הוא מסוגל להפיק יינות בעלי עומק, עוצמה ויכולת התיישנות מעולה. בחבל מארקה, מונטפולצ’יאנו מעורבב לעתים קרובות עם סנג׳ובזה. אין לבלבל עם וינו נובילה דה מונטפולצ׳יאנו שבחבל טוסקנה, שם מדובר בשם הכפר בעוד שבאברוצו זהו שם זן הענבים.        

נביולו Nebbiolo

הזן האצילי והשנוי במחלוקת של פיימונטה באיטליה. השילוב של טאנינים גבוהים וחמיצות גבוהה בו זמנית הופכים אותו לזן שמפצל קהלים בין מעריצים לבין כאלה כמו ערן פיק המתקשים להסתגל אליו. מרכיבים אלו גורמים לו להתיישן נהדר, אך מאידך, הוא לא תמיד נעים אדיב לבריות בימי בחרותו. לנביולו יש ארומטיות יוצאת דופן, המשלבת ניגודים בין פרי בשל, שזיפים, דובדבנים שיכורים ואפילו עור וזפת מחד אך יחד עם עלי ורדים וסיגליות מאידך. היינות הטובים ביותר מסוגלים להתפתח בצורה מופלאה בבקבוק במיוחד בכפרים ברולו וברברסקו. בניגוד לזנים אשר מצאו בית במקומות שונים ומגוונים ברחבי העולם, נראה שנביולו ממש שומר בקנאות על התאמה ייחודית וחד פעמית בפיימונטה וזהו אחד הזנים שפשוט לא מצליחים להפגין דבר מגדולתם זו במקומות אחרים. יוצא מן הכלל הוא אזור לומברדיה, שם בוולטלינה הוא נותן מופע מרתק, עדיו יותר אבל מאלף.          

נרו ד׳אבולה Nero d’Avola

נרו ד׳אבולה הוא הזן האדום המוביל של סיציליה, הידוע גם בשם Calabrese זהו ענב שמפגין ורסטיליות מרשימה, מיינות קלילים ופרחוניים ועד ליינות עוצמתיים ומלאי גוף. הנרו ד׳אבולה מבטא את האקלים והטרואר הסיציליאני בצורה נהדרת, במיוחד באזור ויטוריה, שם הוא משתלב עם פראפאטו ליצירת יין ה-DOCG  היחיד סיציליה – ״צ׳רסואולו די ויטוריה״.

נרלו מסקלזה Nerello Mascalese   

הזן הסיציליאני האצילי שגדל בהר הגעש אטנה שבסיציליה. מבשיל מאוחר מה ששומר היטב על חומציותו וכך אחראי לכמה אדומים צפופים המפגינים גוונים של פרות אדומים קטיפתיים שמזכירים נביולו ופינו נואר. 

נרלו קפוצ׳ו Nerello Cappuccio  

לעתים רחוקות מופיע כיין זני, נרלו קפוצ’ו כמעט תמיד מהווה שחקן משנה ותומך לזן נרלו מסקאלזה בהר הגעש אטנה שבסיציליה.        

ניילוצ’יו Nielluccio 

בקורסיקה זהו השם של זן הסנג׳ובזה הגדל באי. בשנים האחרונות ישנם יינות נפלאים הנוצרים ממנו, אך עדיין ברוב המקרים הוא מעורבב עם הזן האדום השני של האי שאקארלו Sciaccarellu אשר אינו אלא הזן הטוסקני מאמולו.     

פולסאר Poulsard or Ploussard  

זן נדיר ויחיד במינו הגדל באזור הז’ורה המפיק יין חיווריין ומבושם לעילא, מעורבב לא פעם עם קצת פינו נואר. יין שחייבים פעם בחיים לנסות.                

פינו ד׳אוניס Pinot d’Aunis

זן פרותי קליל ומלא חן הגדל בעמק הלואר. זוכה להכרה גדה והולכת בעיקר בזכות כמה יצרנים שסוף סוך התייחסו אליו במלוא הרצינות והוכיחו שוב שאין דבר כזה זן נחות.         

פינו מנייה Pinot Meunier  

פינו מנייה גדל בעיקר בעמק המארן שבחבל שמפניה. הוא היווה באופן היסטורי כזן שלישי, המוסיף פרי רענן לשני הזנים האציליים פינו נואר ושרדונה, אך בשנים האחרונות יצרנים צעירים מגלים את איכויותיו והם מבקבקים שמפניות נפלאות על טהרתו.       

פינו נואר Pinot Noir

פינו נואר הוא אחד הזנים האציליים והקשים ביותר לגידול. הוא מפיק יינות אלגנטיים ומורכבים, עם טעמים של פרי אדום, פרחים ותבלינים, ועם מרקם קטיפתי שמאפיין אותו. הפינו נואר מגיע לשיאו באזורי בורגון שבצרפת, שם הוא מבטא בצורה מושלמת את הטרואר. הביקוש חסר התקדים גרם ליינות של הכפרים של קוט דה נואי להיות יקרים ולצערנו כבר פחות ברי השגה לחובב הצנוע. בעולם החדש, הוא זוכה להצלחה רבה, במיוחד באזורים הקרים יותר, אורגון וסונומה בארה״ב, אזורי ויקטוריה וטאסמניה באוסטרליה ובסנטרל אוטאגו בניו זילנד, שם הם מצליחים להציג פרופילים רעננים ואלגנטיים הפחות אופייניים לסגנון הרווח בעולם החדש.

פטי ורדו Petit Verdot  

כשמו כן הוא, ירוק וקטן. זהו הזן האחרון להבשיל בבורדו, וכך שנים רבות היה הוא זן משלים ומינורי בלבד בבלנדים של בורדו. עם טעמים כהים, מבנה חזק ונטייה טבעית לכוח הוא מעולם לא הפגין מורכבות ועידון אשר יכלו להפוך אותו לזן סולן. התחממות כדור הארץ וההתעניינות באיזוטריה הביאה כמה אזורים בעולם ובשנים האחרונות גם בארץ לבחון את הבקבוק של זן הפטי ורדו בנפרד, אך הגם שישנם כמה ביטויים טובים שלו לא הצלחנו ממש להתרגש עדיין ממופע שכזה. הטרנד צעיר לכן נתאזר בסבלנות אך עדיין דומה וזהו זן המתאים להיות שחקן משנה ויעיל לממסכים בסגנון בורדו.

פטיט סירה Petite Sirah

פטיט סירה, הידוע גם בשם דוריף על שם הדוקטור דוריף שהכליא את שני חלקיו – סירה ופלורסין. זהו זן עוצמתי שמקורו בדרום צרפת והיין המופק ממנו עמוק, כהה ועשיר בטעמים של פירות שחורים, ליקריץ ותבלינים. פטיט סירה הוא זן שמצא בית חדש בקליפורניה, שם הוא מייצר יינות מרוכזים בעלי פוטנציאל התיישנות מרשים. בארץ, הזן זוכה לפופולריות בזכות עמידותו לתנאי חום ויכולתו להפיק יינות עשירים ומורכבים.

פלאברגה Pelaverga 

הזן מפיק יין עדין פרחוני ומתובל, עדין וקל גוף הגדל בעיקר בכפר ורדונו שבפיימונטה באיטליה והפך לקאלט בקרב דור הסומליירים הצעיר ושחייב תמיד להיות מעודכן.    

סירה Syrah

סירה הוא אחד הזנים המרתקים ביותר בעולם היין. מקורו בעמק הרון הצפוני שבצרפת, שם הוא מפיק יינות בעלי גוונים של פרי שחור, פלפל, זפת ובשר מעושן. זהו זן שמסתדר היטב גם באזורים חמים, ולכן זכה לפופולריות רבה גם באוסטרליה, שם מכנים אותו שיראז (ראו בהמשך). בארץ, הסירה מתחיל להפגין איכויות יפות, במיוחד באזורים הקרירים יותר ואצל מגדלים היודעים לטפל בו בעדינות.

סנסו Cinsault

נטוע ברחבי דרום צרפת ועמק הרון הדרומי. קליפותיו הבהירות ופרחוניותו הטובה הפכו אותו לזן המתאים ביותר לייצור יינות רוזה, ויינות אדומים פירותיים קלילים לשתייה מוקדמת. משמש גם כתוספת פרחוניות ותבלינים בייצור יינות לנגדוק כמו באזורי מינרוואה וקורבייר, או כמשחרר את המאסה ביינות כמו שאטונף דו פאפ. הזן עמיד לעקה ותנאי בצורת, ולכן היה זן חשוב בצפון אפריקה, בלבנון, ואפילו בישראל. אך פרסום נוסף וזכור פחות יש לו בדרום אפריקה, שם יחד עם הפינו נואר הם לא פחות ולא יותר ההורים המאושרים של זן הפינוטאז’.  

פינוטאז׳ Pinotage

פינוטאז’ הוא זן ייחודי לדרום אפריקה, שנוצר מהכלאה בין פינו נואר לסנסו. זהו זן שנוי במחלוקת בין הייננים הדרום אפריקאים – יש שאוהבים אותו על עוצמתו וייחודו, ויש שמתקשים להתרגל לטעמים הלא שגרתיים שלו. יינות פינוטאז’ נוטים להיות עשירים בטעמי פירות שחורים, תבלינים, ולעיתים גם בניחוחות מעושנים. בזכות ייננים איכותיים, הפינוטאז’ מצליח להוכיח את עצמו כזן עם פוטנציאל מרתק.

פרימיטיבו Primitivo

הזן הזה, הידוע גם כזינפנדל באמריקה, מגיע במקור מאיטליה, במיוחד מאזור פוליה. הפרימיטיבו מפיק יינות עשירים ועזים, עם טעמים של פירות יער בשלים, תבלינים ומעט שוקולד. הוא זוכה לפופולריות רבה בזכות עוצמתו ונגישותו, והוא משמש לייצור יינות מלאי חיים ומתיקות טבעית.

צוייגלט Zweigelt

צוייגלט הוא זן אדום אוסטרי שנוצר מהכלאה בין סנט לאורנט לבלאופרנקיש. מדובר בזן שמייצר יינות פירותיים, עם חמיצות טובה ומעט תבלינים. זהו היין האדום הנפוץ ביותר באוסטריה, והוא מתאים במיוחד לשתייה צעירה וקלילה. יינות צוייגלט הם מושלמים לאירועים קיציים ולא מחייבים.

קארמנר Carménère

מכונה גם ״הזן האבוד של בורדו״, הוא זן שמצא בית חדש בצ׳ילה, שם הוא מפיק יינות עזים עם טעמים של פירות אדומים, פלפל ירוק ותבלינים. בצ’ילה, הקארמנר נחשב לאחד הזנים המזוהים ביותר עם המדינה, בזכות האקלים האידיאלי שמאפשר לו לבטא את מלוא הפוטנציאל שלו.

קברנה סוביניון Cabernet Sauvignon

הזן המפורסם ביותר בעולם ומזה קרוב לעשור גם הנטוע ביותר בעולם, קברנה סוביניון הוא זן עוצמתי ומורכב המתאים את עצמו לכמעט כל טרואר ואקלים שיש. קברנה מייצר יינות עם גוונים של פרי יער כהה, קסיס, ליקריץ וטבק. זהו הזן המרכזי בגדה השמאלית של בורדו, והוא זכה להצלחה עולמית בזכות יכולתו להתאים לכמעט כל ארץ על הגלובוס. היה ועודנו הזן הנפוץ והמפורסם ביותר בישראל אשר היה אחראי ליותר מכל יינות הדגל הישראליים עד העשור האחרון. ערך המותג נפגע מעט בשנים האחרונות עקב ריבוי ייצור ותהליך קומודיטיזציה של כיום פוגשים הרבה פחות יינות זניים ויותר ממסכים מבוססי קברנה.  

קברנה פרנק Cabernet Franc

קברנה פרנק, האבא של הקברנה סוביניון, הזן המובהק של עמק הלואר, בבורדו מהווה אחד מהזנים המשלימים לקברנה ולמרלו. עם כי בשנים האחרונות עולה קרנו במיוחד בסנט אמיליון. ארומטי מאד, עם פרי אדום ובעיקר גוונים נאים של ירוק אצילי הופכים אותו לאחד הזנים המדוברים ביותר בעולם כיום. מגיע לשיאו בביטוייו השונים לאורך נהרות הלואר, השר, הויין והמיין שבעמק הלואר. ובעיקר בכפרים שינון, סומור, בורגיי, וסביב העיר אנז׳ה.

קונואז Counoise

קונואז הוא זן נדיר יחסית, המוכר בעיקר כחלק מהבלנדים של שאטונף-דו-פאפ בדרום הרון. זהו זן שמוסיף ליינות ארומות פרחוניות, חמיצות מרעננת ותבלינים. גדל סוף סוף בישראל ממנו עושה זאב דוניה יין זני מפולפל ומלא חן.

קורווינה Corvina  

הענב הראשי של איזור ולפוליצ׳לה שבחבל ונטו שבאיטליה, ובמיוחד ביין האמרונה, קורווינה מייצר יינות עמוקים ובשרניים עם פרי כהה ושפע פרי סגול.

קורווינונה Corvinone  

אחד הענבים של אזור ונטו המשמש לעיתים קרובות לייצור אמרונה, וריפאסו, לזן אין קשר לקורווינה למרות שמו. ענביו גדולים מאד והוא מוסיף בעיקר טאנין ומבנה. כיום עם ההתחממות הגלובלית הוא זוכה לעדנה עקב עמידותו הרבה יותר בתנאי חום.

קיאוונאסקה Chiavennasca  

זהו שמו המקומי של זן הנביולו הידוע מפיימונטה, באזור ולטלינה שבצפון לומברדיה שבאיטליה, ממש לכיוון הגבול עם שווייץ. עקב הגובה והצפוניות היינות מעודנים יותר, עם אותה החמיצות הנפלאה הידועה של הזן אך עם הרבה פחות טאנינים מאשר מוצאים בברולו. חלק מהיינות עשויים מענבים המיובשים חלקית, מעט כמו בייצור האמרונה, כאן הם נקראים ספורצאטו.

קנאיולו Canaiolo  

לרוב נראה כבלנדר ב”קיאנטי קלאסיקו”, בו הוא נוטה להוסיף בהירות, קנאיולו מופיע לעתים רחוקות בפני עצמו או באופן בולט בתערובות. בשנים האחרונות מחילים להתעניין יותר ויותר בזן ומתחילים להבין את הייחוד שלו ותרומתו לבלנד הטוסקני.       

קסינומאברו Xinomavro

זן ענבים שמגיע מאזור מקדוניה שבצפון יוון, במיוחד מאזור נאוסה. השם שלו מתורגם ל״חמוץ ושחור״, וזה מתאר אותו היטב – קסינומאברו מפיק יינות טאניים ובעלי חומציות גבוהה, המשלבים טעמים של פירות אדומים, עגבניות מיובשות וזיתים. יש שמכנים אותו ה״ברולו הים תיכוני״ בשל האופי ומשרעת הארומות שלו ובגין פוטנציאל ההתיישנות המרשים שלו.

קריניאן Carignan

לקריניאן היכולת להיות חושני ומשיי בחך, עם פרי אדום, טבק, תיבול, וטריות רבה. מקורו בספרד, אך מהווה זן מרכזי בלנגדוק ורוסיון ובדרום צרפת בכלל. הצליח לבטא ייחודיות גם בסרדיניה ואפילו בקליפורניה זכה להצלחה שם הוא נכתב עם E בסוף. בישראל הקריניאן היה הזן המרכזי של תעשיית היין הישראלית מימיה הראשונים ורק בשנות ה-90 ירד מגדולתו ואיבד את הבכורה לקברנה סוביניון כזן המוביל.

שיראז Shiraz  

שמו האוסטרלי של זן הסירה, אך כיום קוראים כך ליינות סירה רבים סביב העולם. יינות המכונים שיראז נוטים להיות עשירים יותר, בשלים ובעל גוף מלא יותר מהיינות הצרפתיים מבוססי הסירה. אוסטרליה זכתה בהכרה עולמית ובגאוות יחידה בגלל השיראז, והוא עודנו אחד מזני הענבים הנטועים ביותר במדינה. באופן כללי שיראז נוטה להיות מעט עשיר גדול ופירותי ועשוי להגיע לרמות אלכוהול גבוהות יותר.